חופש

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

04/08/2010 | 10:56 | מאת: חנה

לענבל ולכל החברה הנטושים טוב, גם שלי יצאה לשבועיים של חופש. היא גם אפשרה לי להתקשר אליה אם יהיה צורך, אבל נראה לי שאני לא יטריד אותה בחופשתה. אני לא כועסת עליה אלה על התגובות שלי פשוט נמאס לי, מה זה השטויות האלה, להרגיש אותה בכל רגע של היום אני לא מבינה למה אתם (המטפלים) לא מרגישים כלום כלפינו כשאתם יוצאים לחופש, מאיזה חומר אתם עשויים? למה אתם לא עוטפים אותנו באותו חומר כדי שיהיה קל יותר? אבל החלטתי להרים את דגל המרד ובהחלט להנות מהשבועיים של חופשתה וכהיא תחזור אולי ורק אולי לאפשר לי לבכות. בשלב ראשון אני הפסיק לסמן "איקס" על כל יום שעור אלה "וי". ואז להתחיל להנות. טוב, מי שרוצה להצטרף ל"מועדון הנטשוים" הכניסה חינם עם כרטיס מועדון. חנה

04/08/2010 | 13:27 | מאת: דורותי

אני מצטרפת, שלי יוצאת לחופש של שבוע...אבל לא נראה לי שמותר לי להתקשר בו...אבל גם ככה אני לא שמה על גבולות, אז אם אצטרך, אבקש לדבר. אין ספק שאני נטושה... אבל אני חייבת להגיד שגם למטפלים קשה לצאת לחופש מכל מיני בחינות, להרגיש שהם נוטשים, לעזוב בדיוק ברגעים מכריעים וקריטיים בטיפול, מהידיעה שאחר כך תהיה איזו שהיא נסיגה לאחור ויהיה צורך "לבנות את הקשר מחדש", וגם להישאר ללא ידיעה מה קורה איתם, אם הם בסדר... אבל אין ספק שלמטופלים יותר קשה! ואני חושבת שאחרי החופש שלהם אנחנו צריכות להבריז! לגרום להם להצטער על שיצאו לחופש! (וכן ענבל, אני נוקמת בעצמי ולא בה...) אבל אפשר לפנטז על הברזה... דורותי

04/08/2010 | 14:22 | מאת: ענבל חזקיה-חלפון

שלום לך, חנה תמיד זה שיוצא לחופש חושב פחות על אלה שהשאיר מאחוריו, לא?.. הוא הרי בחופש!! נראה לי שזה ככה בעולם שמחוץ לטיפול, וגם בעולם הטיפול - כשהמטופל יוצא לחופש - הרבה פעמים הטיפול בכלל לא חסר לו.. בברכה, ענבל

04/08/2010 | 16:21 | מאת: חנה

לענבל שלום אני חושבת שפה את לא צודקת לפחות לגבי אין לך מושג כמה אני לוקחת אותה לחופש שלי היא נמצאת לצידי (אומנם ווירטואלית) כמעט 24 שעות. ושוב זה לא הטיפול זה פשוט היא. בתודה חנה

מנהל פורום פסיכותרפיה