אין..

הי ענבל, קורה לי דבר משונה... כבר מס' פגישות מרגישה שאין לי מה לדבר עם המטפלת שלי, מרגישה קצת לחץ לפני וכשמגיעה אליה. דיברתי על זה והבאתי את זה לטיפול והיה להם (לאין מילים וללחץ) מקום מכובד למדי...ועדיין המצב נשאר בדיוק כפי שהיה. אין מילים.. משונה...גם איתך כאן, מרגישה כבר זמן מה שאין לי מה לדבר.. (חושבת שבערך מאותו הזמן שזה קורה איתה). שאלת אותי לפני כמה ימים מה שלומי? לא עניתי כיוון שלא ידעתי מה לענות.. משהו מאוד משונה קורה.. יש לך אולי איזה מושג/הסבר לתופעה המשונה הזו שמתרחשת ??? וענבל אל תחזירי אותי לטיפול, אני מביאה את זה גם לשם,ובכל זאת, אני מבקשת איזה זרקור ממך שאולי יאיר לי משהו מבחוץ ???

שלום דפי, אני שמחה לראות שכולכן הפנמתן את המסר של להחזיר את הנושאים שעולים כאן לתוך הטיפול.. ככה אפשר לפתוח מיד בלענות תשובה.. :-) סתם, האמת, שאלה ולא תשובה דווקא: איך את מרגישה? כלומר, לא לפני פגישה. האם זה אין מילים רגוע, שקט, שלו? אין מילים של ריק, של חוסר ? אין מילים עצבני? אין מילים מיואש? נסי לתאר, ננסה יחד להבין. ענבל

ענבל. כי אני לא מהמפנימות...

וואלה שאלה...כל כך פשוטה לכאורה ועטופה בערפל סמיך... את יודעת ענבל,קראתי את תגובתך/שאלתך אלי ואני מסתובבת איתה במשך כל היום, מנסה לענות ולא מצליחה..שואלת את עצמי ולא יודעת.. אולי מרגיש ריק כזה ? אולי...? לא מדויק.. יש מתחת לריק איזו תחושה ששוכן לו שם דרקון שעוד שניה יתחיל לזוז,יתחיל לגלגל את עיניו ,יפתח לוע ענקי ו... ..דווקה אצלה ,אחרי האין מילים, אחרי הלחץ, אחרי שמרגישה שוב שירדתי איתה במעלית למטה למטה.פתאום אני מרגישה איזה רוגע, שלווה,שקט כזה.. חוזרת הביתה ושוב מרגיש אין מילים,ריק כזה.. ומתחת מרגישה שוב את הדרקון הזה.. ענבל, תעזרי לי בבקשה לעשות סדר בבלגן.. (מוצאת את עצמי מבקשת ממך שתגידי לי מה אני מרגישה ) נו את רואה ענבל ? כזו שאלה פשוטה.