..אין מקום...

..לא יודעת איך לומר את זה..הממ.. אני שוב מרגישה כאילו יש כאן תחרות על האהבה שלך, כמות ואיכות תשומת הלב שאת נותנת לכל אחת .. ..אני מרגישה כאילו מראש אין לי סיכוי כאן... בידיעה,במחשבה אני יודעת שהרגשות הללו הן משהו שאני "סוחבת" מהעבר, שאין להם קשר למה שמתרחש כאן..אבל זה נשאר בגדר מחשבה בלבד, מרגישה כאילו לרגשות שלי חופש מוחלט..לא מוכנות לשמוע לקול ההגיון...הממ..מרגישה כל הזמן דחויה על ידך.. והרגש אומר לי כבר זמן מה :"אם ענבל לא רוצה אותך כאן בפורום , מי צריך אותה ? את מסתדרת בלעדיה..." ענבל, הדפוס הזה כל כך מוכר לי,אני כל כך רוצה לשנות אותו ולא יודעת איך..??? עכשיו למשל, אני שולחת לך הודעה זו אבל מרגישה כל כך רע עם זה, כל כך מושפלת.. אוף..לא יודעת איך לצאת מהפלונטר הזה שהוא טבעת חנק לגרוני..

הי דפי על התחרות והקנאה דובר כאן כבר, ואין לי הרבה מה לעשות עם העניין הזה.. אבל בהחלט יש גם לך מקום כאן ואת רצויה. אל תרגישי דחויה, וגם אין סיבה להרגיש רע עם ההודעה ששלחת. חוץ מזה, מה שלומך? באמת לא דיברנו הרבה זמן.. ענבל