לא יודעת..

אני מחכה בקוצר רוח מפגישה לפגישה... כבר לא עומדת בזה... אבל יודעת.. שמחר אחרי שאצא מהפגישה... אהיה שבורה... ריקה... עצובה.. בודדה........ ובכל זאת מחכה... האם אני מתעללת בעצמי??????????? אני כבר לא יודעת אם יש לי את הכוח להתמודד עם כל זה.... האם יש סוף לזה? האם יגיע שלב שבו אצא מחוזקת מלאה ומאושרת? שאהיה בעליה ולא בירידה?????????? רק רוצה להיות שם לידה... כל כך טוב לידה...

ניצן שלום השלב המיוחל - אני מקווה שיגיע.. ועד אז - מה כ"כ נפלא שם לידה? אם תוכלי להגדיר, אולי תוכלי למצוא את זה במקומות נוספים.. אולי אפילו בתוכך? ענבל

עכשיו אני מרגישה שהוצאת לי את המילים מהפה... או במקרה הזה- האצבעות. דורותי

אני מבינה את מה שאת אומרת. גם היא אומרת לי את זה. אבל נכון לעכשיו אני רוצה את זה רק ממנה לא מאף גורם אחר. את חושבת שזה ישתנה? מצד אחד אני לא רוצה שישתנה ומצד שני הרי אי אפשר להתנהל כך לעד... מה לעשות? להילחם בעצמי?