כוס מים כסמל

שלום רוצה לשתף, מה אני מפספס בחוויות הטיפול שלי? בתקופה האחרונה אני עובר שינוי לא קל בכיוון בחיים ובכלל וחשבתי להיעזר בפסיכותרפיסט. אני נחשב לאדם רגיש ונבון. והנה זה כבר המטפל השלישי שאני לא מרגיש איתו בבית ואני תוהה אולי אני לא מתאים לטיפול פסיכולוגי. לא קל לי לממן טיפול ובכל זאת אני משתדל והולך אם כי במסגרת מכבי בגלל עלויות נמוכות ולא על בסיס המלצות. אני חווה את המטפלים כאנשיפ קרים אני נחשב לאדם חם ונלהב. אני משתף פעולה די מהר ומשתף ברגשות ותחושות וחוויות. עם המטפל האחרון הוא תשאל אותי ונגענו בחוויות קשות מהעבר זה הוביל אותי די מהר לבכי ולתחושה של סחרחורת בגלל שנגעתי יותר מידי כנראה ברגש. על השולחן בקבוק מים וכוס והוא אפילו לא הציע לי לשתות כוס מים. פעם אחרת אני מגיע לקליניקה הוא בדיוק יוצא חמור סבר ואומר לי ביובש להמתין לו בקור רוח שממש יבש אותי. כשהתחלנו שיקפתי לו שהוא נראה חסר מצב רוח או כועס והוא בכלל לא התייחס למה שאמרתי. אני כבר לא ילד ולא מבין את האופן שבו מתנהל טיפול. אני מצפה למטפל שנהנה מהפגישות שמתלהב מהעבודה שלו ולא לקרירות או ריחוק שאולי מעידים על חוסר בטחון של המטפל. דיברתי איתו על זה והוא אמר שהוא לא זוכר בדיוק ורק אמר שאני מאד פגיע. האם זה לא אומר שהוא לא מתאים לי? תודה

שלום נועם, מהודעתך נשמע שאתה מרבה בטיפול להתמקד במטפל - הרגשתו, מצב רוחו, סגנון דיבורו, מה הוא אומר ולא אומר, עושה או לא עושה, מציע או לא מציע. זה מתכון לכשלון. נסה להתמקד בך - מה אתה (בדגש 'חיים הכטי') מרגיש, חושב, עושה, אומר, מפנטז, וכו'. הטיפול הוא שלך, לא שלו. בברכה, ענבל