תהומות שלא הכרתי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ט באב היום הכל מרגיש לי אבל רוצה לקחת את עצמי קדימה אבל מרגישה שנוסעת ברברס נמצאת בסיטואציה כ"כ קשה מרגישה אבודה שום דבר לא זז לשום מקום המטפל שלי אמר לי שאם קשה לי יכולה להתקשר אני לא רוצה החלטתי שלא רוצה לחשוב על המוות כפיתרון אבל מרגישה רצון עז למות לא להיות יותר מרגישה במצולות שלא הכרתי הכל ערפל מסביבי כאילו אין מוצא אין מה שיחזיק צוללת לבור שחור יש גבול לכאב? אדוה
הי אדוה גם אני לא הכרתי אצלך עד היום מקומות חשוכים כאלה. האבל הכללי של הערב פוגש אבל פרטי... אם קשה מדי להחזיק, השתמשי בחבל ההצלה שניתן לך. הוא שם עבורך. וגם אנו , בדרכנו.. ענבל
השפעת עלי בתהומותייך... מחזקת אותך... את תצאי משם... כמגמוג המים, אדוותך מגיעה גם לתוהו שלי...
שלחתי sms הוא הציע שנדבר ואני לא מסוגלת הכאב כ"כ גדול שהוא לא מסוגל לעבור למילים גם לא מצליחה לבכות ענבל -את מבינה את התחושה? לפעמים המילים קטנות גמדיות על הכאב הגדול שמכסה לפחות הרצון למות עבר אולי בטיפול ביום חמישי זה יצא בינתיים מתנחמת בזה שאני לא לבד ענבל ויפעת שאתן איתי כאן ולא בורחות אדוה
מנהל פורום פסיכותרפיה
