הפסקת טיפול

שלום אני נפגשת עם פסיכוטראפיסטית 4 חודשים, אחת לשבוע. לא הגעתי לטיפול הראשוןבעקבות משבר או דיכאון. הגעתי כי הפריע לי שאיני מצליחה למצוא בן זוג מזה זמן רב והחלטתי לנסות לברר מדוע? ברצוני לציין כי היו לי בעבר מערכות יחסים ארוכות וקצרות. השיחות לא תמיד היו על הסיבה שלשמה הגעתי ולא היתה לי בעיה עם זה. הרגשתי שכל "שיחה" עשתה לי משהו. בינתיים התחלתי קשר עם מורכב עם גבר בהליכי גרושין. לפני שבוע החלטתי להפסיק את הטיפולים משיקוליים כספיים ולשמור לעצמי את הזכות להגיע לייעוץ או שיחה מתי שאבחר או אחת לחודש. המטפלת שלי לא אהבה את הרעיון ושכנעה אותי להמשיך את הטיפול. טוענת שיש לי הרבה חרדות לגבי הקשר המורכב שבא לי די ביטוי בחלומות(אכן יש לי חלמות:-) והיא חוששת שעוד כמה חו' אגיע אליה במשבר. היא גם לא עודדה להגיע אליה פעמיים בחודש במקום פעם בשבוע, למרות שלא התנגדה לכך. אני מאוד מחבבת אותה, יש לנו כימיה ונראה לי שהיא מטפלת טובה. שאלתי היא: איך אוכל לדעת שכוונותיה טהורות לחלוטין? הרי בעצם "איימתי" על כך שאקח ממנה את הפרנסה שלה?! אני חושבת שאני בן אדם חזק שיודע להתמודד. יש לי חברים ומשפחה תומכת אם אני זקוקה לעזרה. חוץ מזה שתמיד אוכל לפנות לעזרה מקצועית לייעוץ. הבעיה שהיא הצליחה לגעת ב10% של החוסר ביטחון שהיה לי אם לעזוב את הטיפול או לא. אין לי ידע מקצועי בנושא. אף פעם לא היתי בן אדם חרדתי מעל הממוצע וההתעקשות שלה שאמשיך את הטיפול מטרידה אותי כלכלית וגם רגשית. מודה מראש להתייחסותך. גלי.

שלום גלי, לא קל להגיב לפנייתך בעיתוי של הוויכוח המתנהל כאן בשבועיים האחרונים והתגובות לכתבה שניסתה להכניס את הוויכוח לאיזו שהיא מסגרת. את כותבת שיצרת קשר טוב עם המטפלת ומרכיב חשוב בקשר טוב הוא אמון. קשה מאוד להתווכח עם נימוקים כלכליים. עם זאת, מהצד נראה לי שההסתבכות עם הגבר הנמצא בתהליכי גירושין עלולה לגרום לך למשבר. אני לא חושב שתתמוטטי כתוצאה ממשבר זה ואני גם לא חושב שמטרת הפסיכותרפיה היא תמיכתית בלבד, כלומר, לעזור לך להתמודד עם המשבר בלבד. ואולם קשיים ביצירת קשר עם בן זוג מתאים ושמירה על קשר זה נוגעים בבעיות מהותיות, וארבעה חודשי פסיכותרפיה אינם נראים לי מספיקים כדי לטפל בבעיות אלו. ייתכן שהתמיכה שיספקו לך מקורבייך בעת משבר תקל על הרגשתך, אך מטרות הטיפול הן מעבר לכך. יש לי הסתייגות מהסגנון של המטפלת שלך בהתמודדותה עם החלטתך לעזוב, שאכן עלולה להוסיף על חוסר הביטחון שלך. אישית-מקצועית, אינני מנסה לערער על החלטתם של מטופלים לעזוב וגם אינני מעודד אותם לעזוב. זו צריכה להיות לדעתי החלטה בלעדית של המטופל, אך הואיל וביקשת להתייעץ, עצתי היא להישאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על התייחסותך. האם יש חשיבות גדולה לתדירות הפגישות? פעם בשבוע או פעמיים בחודש? הפסיכותראפיסטית שלי לא ממליצה על פעמיים בחודש. אומרת שפעמיים בחודש זהו יותר ייעוץ ופחות טיפול. הסיבה כמובן שחשבתי על פעמיים בחודש, היא הורדת העלות הכספית מידי חודש.

כרגע יש לך לדבריך 10% של חוסר ביטחון במידע ותישארי בטיפול הוא יעלה ל 20 % וככל שתיתעכבי כך יעלה חוסר הביטחון. בזמני משבר הפסיכולוג הוא לא הכתובת אלה הכוחות שאנו מוצאים בעצמינו ולך לפי דבריך יש 90 אחוז כח תנצלי אותו ואל תחפשי איפה את חלשה זה מה שהפסיכולוגיה עושה שמה זכוכית מגדלת על הבעיות במקום לשים אותה על הכוחות של הבן אדם. תפסקי את הטיפול ותיראי ששום דבר לא קורה פתאום מגלים שיש אוויר לנשימה פתאום לא הכל מסתובב סביב הבעיות אלא מתחילים להשקיע בדברים אחרים וחיים נראים הרבה יותר טובים