קרוב לסוף

באתי היום כמו בכל יום בבוקר לבית חולים, אבל היום אמא כבר לא הכירה,היא רק בקשה שאחזיק לה את היד.די מהר פנתה אלי העובדת סוציאלית וקראה לי לשיחה. ואם ביום ראשון מנהל המחלקה דיבר על חודש חודשיים,עכשיו גם להם ברור שזה ממש כל רגע.הכל קרס,רק הלב עוד ממשיך לפעום. וכמה שהייתי מוכנה לזה שכלית,זה כל כך קשה לשמוע,פשוט הרגליים קורסות והמוח לא מעכל,ועוד הייתי שם לבד. מזל שהפסיכולוגית שלי עובדת בבית חולים הזה ,והיום היא שם ,אז היא די מהר קפצה לבקר.לפחות הפעם לא השאירו אותי לבד. זהו אולי היא תשרוד את הלילה וניקח אותה הביתה כמו שהיא בקשה. וכמנהג הפורום שקשה עם המילים נעזרים בשיר. אז הנה אחד שנראה לי מתאים: כל מי שאת / מילים ולחן: אריאל הורוביץ המחוגים בשעון כמו זוג מספרים קרובים לנגיעה בפתיל חייך ואי אפשר לתפוס במבט את כל מי שאת ... לא בידינו להחליט מתי תבוא המעלית ויפתח עידן אחר כשהדלת תיסגר לא בכוחונו לשנות רק לאסוף עוד זיכרונות ובזמן שמחכים במקום לבכות - אנחנו צוחקים. דנה

דנה הרבה רגשות יש לי עכשיו, אבל מעט מאד מילים.. אני מצטערת לשמוע. אוחזת עדיין בתקווה קטנה ומקווה שגם אם.. שיהיה זה סוף שלו. תודה על השיתוף ועל השיר, "לא בכוחנו לשנות".. כמה שזה נכון ברגעים כאלה. אני מקווה שזה גם מנחם. שלך, ענבל

תודה על התגובות החמות. יום ולילה קשים עברו על כוחותינו. היינו שם עד הרגע האחרון. קצת מוזר,פחות קשה עכשיו ממה שחשבתי,אולי אני עוד קצת בהלם. אני באמת מרגישה שהיא נגאלה מיסוריה. אין עכשיו דמעות בכלל,אולי יבואו אחר כך. יאללה נמשיך בסידורים. שוב תודה דנה

אני לא מכירה אותך ומעולם לא התכתבתי איתך אבל הודעתך השפיעה עלי מאוד. אני עצובה בשבילך מאוד והנפש שלי איתך למרות שאנחנו לא מכירות. אני בן אדם שמרגיש בן אדם. אני ממש מתפעמת מהכוחות שאת מגלה. את אדם חזק ורגיש. אני מחזקת אותך ורוצה להיות לידך עכשיו.

דנה יקרה מאוד, גם אני, כמו ענבל, עם מעט מילים והרבה תחושות. מרגישה כמה קשה לך. טוב שהפסיכולוגית בסביבה, טוב שהיא הייתה איתך. חושבת עליך, נועם

לא יכולתי שלא להגיב, אני נורא מצטערת לשמוע זה כואב לי נורא והלוואי והיו לי המילים. כרגע יכולה רק להיות אתך.

אני מנצלת חצי דקה פנויה לפני שאני חייבת לזוז. המון תודה לכולכם. באמת לא צריך הרבה מילים כשמרגישים... כרגע אני בסדר ,באמת,מרגישה עטופה כמו שצריך ואפילו הרבה מעבר לציפיות. אתמול בערב גילינו שאמא השאירה לנו מכתב,איזה מלכה. היא ידעה לכתוב שם בדיוק את כל מה שהיינו צריכים. דואגת ושומרת עלינו אפילו משם... מדהים ,אני גם מחוברת רגשית ובוכה וגם לא מפורקת. לא ידעתי שאפשר... יאללה יום ארוך עוד לפנינו,הלויה רק מחר,אבל יש מיליון סידורים שוב המון תודה שאתם כאן איתי זה הכי מחזק בעולם. דנה

ככ עצוב. לא יודעת מה לומר. שלא תדעו עוד צער ! כאן איתך. חיבוק מנחם.