חפץ מעבר

הלוואי והיה לי חפץ מעבר, לקליניקה החדשה. איזו בובת פרווה מדובללת, אולי איזה "שמיכי" רכה ומוכרת. משהו שיכול היה לתווך לי את החדר החדש, ואולי להחזיר לי את המטפלת שהייתה לי בחדר הקודם... מה את אומרת ענבל? אם אני לא יכולה לקבל בחזרה את החדר הישן ואת המטפלת "הישנה", אולי אפשר לארגן לי משהו שיאפשר לי לשגות באשליה שאני יכולה לחזור לשם? משהו שיאפשר הפוגה מלהרגיש לא מובנת, מלהרגיש שהיא זרה לי... איפה אפשר להשיג חפצי מעבר קסומים שכאלה?

הי נועם חפץ מעבר נועד לשמש בהיעדר האם... והרי אצלך היא ישנה! למה החדר החדש הביא עמו גם מטפלת חדשה?...זה לא ברור (לי). לך זה ברור? ולה? (או במילים אחרות: זה משהו שצריך להבין אותו בטיפול). ענבל

היי ענבל, זה לא שזו מטפלת חדשה, היא פשוט מרגישה אחרת. יותר דברים מתפספסים, אני מרגישה לא מובנת... אמנם היא ישנה "פיזית", אבל לא הרגשתי אותה קרובה ונוגעת כמו קודם. בגלל זה צריכה ניחומים... הבוקר סוף סוף הצלחתי לשים את התחושה במעט מילים. עד עכשיו בעיקר שתקתי שם (מאוד לא אופייני לי). זה עזר קצת. היא מוכנה להיות איתי עם התחושות הקשות, אבל אני לא כל כך מוכנה להיות עם כל התחושות הקשות... לאט לאט... נראה לי שכרגע אי אפשר להסביר את התחושות האלה במילים ברורות. תודה, נועם

המטפלת היא אם ענבל? ממש לא. בבקשה לא למכור אשליות לאנשים. המטפלת עובדת בכסף ויש לה עוד מיליון מטופלים כך שבסדרי העדיפויות שלה המטופל נמצא בתחתית של התחתית. אל תמכרו אשליות מסוכנות לבני אדם. להרבה אנשים נגמרו החיים בגלל האשליות האלו, אופיום להמונים.

הי נועם באמת באסה,לעבור דירה בטיפול לא פשוט בכלל,כן גם זה קרה לנו. וגם לי זה היה ממש קשה,והטיפול שלי הרבה יותר צעיר משלך. אני שונאת שינויים,וזה כמעט חיסל את הטיפול, בכלל לא רציתי לבוא לשם,לא הבנתי למה צריך לשנות משהו טוב. בסוף אחרי לא מעט מאמץ מצדה הבטחתי לנסות. בהתחלה ממש לא אהבתי את המקום.אין בו חדר המתנה ויש מלא מדרגות וגם החניה שם לא תמיד זמינה.ישבתי שם בפגישות כמו קפיץ. ואיך שהמטפלת שלי אמרה,בהתחלה ראיתי רק את מה שאין. כמוך גם אני הרגשתי שיש לי מטפלת אחרת, ופנטזתי ללא הפסקה על המקום הקודם. (טוב הרי יש לנו נטיה כזו מעצבנת ,לזכור ממרחק של זמן, רק את הדברים הטובים.) אבל בחדר ההוא הישן היו גם ימים לא פשוטים,טראומות,חרדות, נעשתה שם עבודה טיפולית לא פשוטה ולעיתים ממש לא נעימה. אולי בעצם עם המעבר אפשר להשאיר מאחור חלק מהפצעים שכבר טופלו ולהתחיל שוב ממקום אחר נקי יותר,בשל יותר. אצלי תמיד התחלות (וגם סיומות) זה משהו לא פשוט, ובאופן קצת מפתיע הבנתי שגם למטפלת שלי היה לא פשוט. הרי זה גם שינוי בשבילה.נכון שהיא יזמה אותו, אבל גם היא הייתה צריכה להתרגל. וכשהיא שוב חזרה להרגיש בבית,גם אני הצלחתי להצטרף. לקח לי קצת זמן ,אבל בהחלט אני רואה מה שיש,ויש שם גם לא מעט דברים שלא היו קודם. תחזיקי מעמד, עוד קצת תתרגלו,ואולי אפילו יהיה שם עוד יותר חמים ונעים ביחד. לילה טוב דנה

היי דנה, נחמד לשמוע שהסתדר לך בסוף... נראה לי שגם שלי עלה סוף סוף על המסלול הנכון. אני דווקא לא זוכרת את החדר הקודם בחיבה. לקראת זוף הזמן שלנו שם הוא הלך והתפורר, ובפגישה האחרונה המזגן כבר לא עבד! בשביל מישהי כמוני, שאוהבת טמפרטורה ממוצעת של פינגווינים, זה לא היה נעים במיוחד... (וחוץ מזה, שצילמתי את החדר בפלאפון, אז יש על מה להסתכל כשאני מתגעגעת). אני יודעת שלא התכוונת לקטע הפיזי... המעבר קשה לי כי עברנו לבית שלה, וזה מציף ביתר עוצמה נושאי קירבה ותלות. קשה לי עכשיו להיות מוצפת.. מה גם שבסיום הזמן בקליניקה הקודמת העמקנו לתוך נושא שממש קשה לי, ואני עוד לא מצליחה לחזור ולהתניע אותו בקליניקה החדשה. כנראה שזה עוד ייקח זמן. כרגע היא מחזיקה את הטיפול הזה בשביל שתינו, ומתעקשת איתי. כאמור, אחרי הפגישה האחרונה אני מרגישה מעט יותר טוב, ומקווה שזה ימשיך ככה. תודה שהיית איתי. (ומה שלומך את?) נועם