..

"אני גרה מול המים בין שדות ובין חול מעלי השמים וממול ים כחול לפעמים אתה חי פה לפעמים אתה מת לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת יש לילות של ירח במזרח הזה יש ימים שצורח הכאב בחזה אני גרה מול המים והאופק רחוק וגבוהים השמים והים הוא עמוק יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן אני גרה מול המים ונופים משכבר מספרים לי בנתיים איך הפכו לעפר כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות כאן שותים את הצער בגביעי אהבה כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה." (יוסי בנאי )

הי דפי, איזה שיר יפה.. וכמה עצוב.. האם נכתב בהקשר של הפורום או באופן כללי? אם בהקשר של הפורום - זה עושה אותו אפילו לעצוב יותר.. מקווה שלא. אם תרצי לשתף, ארצה לשמוע. ענבל

ענבל,ערב טוב לך, הקשבתי ביוטיוב לריטה ששרה שיר זה, והמבט שלה היה כל כך עצוב, נוגע, נוגה....הרגשתי ,כאילו את סיפורו של הפורום היא שרה..את המורכבות העצומה שקיימת פה.. כל שורה בשיר תואמת את המתרחש כאן בחוויה שלי.. חיות, מוות, כמיהות..דמיון,יופי, רכות אהבה, עקבות מלחמה, עשבי זעם, פרחי נחמה,עומק, גובה,כאב ,צער, סערה... לי ענבל מאוד מורכב כאן.. הנגיעות שלך כל כך מדייקות .כל כך מדייקות..הרגישות הגבוהה, ההתייחסות הכל כך מיטיבה שלך אלי ולאחרים כאן...האיכפתיות, ואז,ללא הכנה מראש, בלי ששמתי על עצמי איזשהו מגן, פתאום סוננתי באופן גורף.. הרגשתי כל כך מבולבלת...הרגשתי קושי להחזיק בחוויה הזו של קצוות שכאלו..וכן ,בנוסף, הסינון הזה היה עבורי בחוויה שלי סוג של מוות. וכן, ענבל במקום הזה אני חווה את קשת הרגשות המתוארים בשיר.. ואולי זו אחת הסיבות שמשהו אצלי בלב כל כך קשור למקום הזה.