סיום טיפול

ענבל, בהמשך לדברים שכתבתי כאן, דיברתי היום טלפונית עם המטפלת על סיום הטיפול. כבר שנים שאני מדברת על זה (עם כל המטפלים שהיו לי) ואף פעם לא העזתי ליישם זאת בצורה רצינית. מחר אמורה להיות לנו פגישה, אך אני אמרתי לה שאני חושבת שאם אבוא, יהיה לי קשה יותר לסיים. היא אמרה (כמובן) שלדעתה צריך להיפגש ולדבר על סיום הטיפול בפגישה זו ושנחליט מראש שזוהי פגישתנו האחרונה. לבסוף הסכמתי ואמרתי לה שאבוא. מעולם לא עשיתי זאת (בדר"כ "זורקים" אותי) ואני לא יודעת מהי המשמעות של כך בשבילי, כאחת שזקוקה לדבר עם מישהו כי אין לה את הפונקציה הזו בחיי היום יום וגם לא היתה לה מעולם. אני לא יודעת לאן צעד כזה יוביל אותי - האם לאחריתי? לכיליוני? האם אחזור בי? (כי אני חלשה ותלותית?). אני מפחדת כי אין לי נמען בחיי היום יום ומצד שני יודעת שאני לא מאמינה בטיפול ובמטפלים וכי טיפולים הסבו לי נזק רב (בייחוד בגלל מטפלים לא מקצועיים ולא אמינים). רק אוסיף ואומר שבטיפול הנוכחי, האמנתי בפעם הראשונה ביכולתו של הטיפול לעזור לי באמת (בזכות המטפלת), אך קשר כזה מוביל אותי לאבדון ולנזקים נפשיים ורגשיים. ענבל, הייתי רוצה את דעתך הכנה. אין צורך להגיד לי כמה זה מורכב כי את זה אני כבר יודעת. אני צריכה את עזרתך...

שלום יפעת כל הכבוד לך על שהצלחת לסיים את הטיפול באופן הזה. להתקשר אליה ולבקש להיפרד , ולא פשוט להיעלם לה. כל הכבוד לה שהציעה את האופציה שתאפשר לכן לסכם את הטיפול ובאופן שלא יאיים עלייך מדי. כמה חבל שדווקא הטיפול שבו הרגשת תקווה ופוטנציאל אמיתיים לשינוי הוא זה שמסתיים. ובכל זאת, כמה טוב שהוא מסתיים ככה, ושאת מסיימת את ההתנסויות הטיפוליות שלך עם חוויה יחסית טובה. ניחשת שאענה שזה מורכב..חבל שזה מסתיים, אבל.. טוב שזה מסתיים כך. גם לזה, בעיני, יש ערך טיפולי. ענבל

איך הסקת ממה שכתבתי שזה הסתיים עכשיו? ועוד בכזאת קלות (הפעם פיספסת את המורכבות)?זה ממש לא הסתיים! זאת הבעיה, שאני מדברת על זה הרבה זמן אבל לא מצליחה ליישם ומכאן חלק מהמורכבות. הגעתי לפגישה ודיברנו על כך וכמובן שלא החלטנו על סיום. מקסימום אוכל לחשוב על חופשת קיץ, אבל סיום? ועוד בפגישה אחת? (ענבל כנראה שאת לא מבינה עד הסוף במה זה כרוך, לכן אני משתמשת במטאפורת הבית כלא). אני מפחדת...

נא תגובתך, עוד היום. בבקשה... זה חשוב לי!