הערה כללית (ומאד אישית)

על ביקורת וצנזורה: כתבתי קצת על רגשותיי למטופלת, וקצת לדורותי (למטה), אבל אולי כדאי לעשות את זה רשמי ומסודר: יש גבול לביקורת עליי שאוכל או אסכים לשאת כאן. יש כאן מקום מסויים לבטא רגשות כלפיי, חיוביים או שליליים, אבל כל תגובה קיצונית – גם התפעלות מוקצנת ממני וגם הבעת חוסר שביעות רצון והטחת האשמות – פשוט לא יועלו. אני עושה כמיטב הבנתי, זמני, ידיעותיי ורגשותיי. מי שזה לא מספק עבורה או מרגישה שכך קשה לה מדי להיות כאן, יכולה לבחור שלא להיות או לחפש מקום שייתן לה מענה מותאם ורגיש יותר. אני תמיד מקווה שעדיין, כולכן, תמצאנה את מקומכן כאן. בברכה, ענבל