להיות פגיעה וחלשה

ענבל היקרה את לא יודעת מה זה בשבילי לשחרר שליטה אני שיש לי תמיד תשובה לכל דבר שמנסה להראות(למרות שזה לא נכון)לחפות שהכל ממש בסדר לא אין שום בעיה....הכל מהפחד להיות חלשה ופגועה כי מבפנים הכל פגוע ומרוסק... שנים אני חיה כך לא נותנת לאף אחד לגעת אפילו לבעלי מתקרבת אבל שומרת על מרחק. אבל היום בטיפול ,אחרי המפגש הנוראי עם ההורים , הרשיתי לעצמי להיות פגיעה וחלשה ולבכות מול המטפל כך בנוכחותו ולנקז החוצה הרבה ממוגלה שישבה שם בפנים. ענבל אני מרגישה שמשהו בקשיחות,בשריון הזה שעטיתי על עצמי מתחיל להתרכך שאני באמת מתחילה להרגיש אישה ואמא מבפנים. אני מכניסה כאן את הבית בשיר שנתן לי הרבה כח היום בטיפול היי שקטה, כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. ענבל זה עדיין לא פשוט אני מרגישה שהכל כואב לי מבפנים זה מרגיש לי כאילו עברתי גרידה את מבינה אותי ? אדוה

הי אדווה כן, מבינה.. אבל הדבר היפה הזה שתיארת, איך המגע שלך עם הפגיעות חיברה אותך למקומות הרכים שלך, הנשיים והאימהיים.. הפגיעות היא לא רק שלילית, ממנה צומחים גם החמלה והחום והרגישות. מקווה שתגיעי לשלווה המיוחלת.. ענבל

ענבל הרבה פעמים בטיפול עולות בי אסיצואציות שקשורות בלידה ,בהריון ,וגם בגרידה.(עברתי הרבה חוויות מסביב לאמהות) על ההתרככות והרגישות מרגישה שמשהו נמס בי מבפנים זה מזכיר לי את השלב של הלידה שבו צוואר הרחם מתרחב ומתרכך וזה קצת מפחיד "קורה לי משהו ...." גם בחוויה של הלידה יש צירים וזה ממש כואב ומטלטל ממש בלתי נסבל אבל לסבל יש מטרה ובסוף מגיעה יצירה מופלאה . אני חושבת שאני ממש מרגישה כך בטיפול ככל שהטיפול מתקדם מגיעים למפגשים יותר כואבים אבל זה כנראה סוג של לידה מחודשת . לידה של הנשיות האהבה והרוך שבי. ענבל מה את אומרת האם לשתף את המטפל בתובנה הזו קצת מוזר לי בגלל שהוא גבר ואולי אני טועה? אדוה