כעס על בן הזוג

שלום! אני בת 31 ונמצאת עם בן זוג כבר קרוב לשנתיים. הקשר התחיל כאשר היה ידוע לשני הצדדים שהבחור עובר לגור לתקופה מסויימת בחו"ל וכך לאחר הכרות קצרה של שבוע הבחור עבר לחו"ל והקשר למעשה נמשך בין החופשות שלו בארץ (חודשיים פה, חודש וחצי שם ושלושה חודשים בקייץ). אנחנו שומרים על קשר בזמנים שהוא שם בעיקר באמצעות שיחות בסקייפ. המצב הזה מאוד מאוד קשה לי וגורם לי להרגיש חסרת אונים - בייחוד לאור העובדה שבניגוד אלי, למרות שבן זוגי היה מעדיף שהיה מצב שונה, הוא לא חווה מצוקה מהמצב הקיים כמוני. אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל במקביל, לאורך הזמן פיתחתי כעס עצום כלפיו - גם בלי שהוא עושה משהו בשביל לעורר אותו: אני חסרת סבלנות כלפיו, אני מרגישה שהוא לא שותף שלי, שהוא "לא יוצלח" שהוא לא עוזר לי, שאני לא יכולה לסמוך עליו (לא במובן של נאמנות אלא במובן של להשען). ממש כעס שמלווה אותי כל הזמן. אני מניחה שיש לזה קשר למצב המתמשך שבו אני נמצאת אבל אני לא יודעת אם זה קשור גם לדברים אחרים - האם זה משהו שהיה עולה בכל מקרה גם אם לא היינו מנהלים קשר לא נורמלי כזה. אני מבולבלת מאוד כי למרות הכעסים אני לא מוכנה לוותר עליו, הוא הבחור הראשון שהרגשתי כלפיו איי פעם שאני רוצה לחיות ולהזדקן איתו, אבל המצב הנוכחי והדיסוננס מאמללים אותי. אם זהו כעס שנוצר רק מהמצב עצמו הוא יפתר מאליו כשהבחור יחזור אבל מה אם לא?! איך אני יכולה להקטין את רמות הכעס? איך אני יכולה להרגיש כלפיו שוב אמון ואופטימיות? - גם עכשיו וגם אחרי שיחזור (זה אמור לקרות בקרוב אבל הכעס שלי רק הולך וגואה במקום לפחות). תודה מראש מקס

שלום מקס, קודם כל , אין ספק שהמצב של קשר טווח-רחוק יוצר סטרס ותסכול אצלך. האם יש גם קושי בקשר מעבר לזה? - קשה לדעת, כל עוד המצב הזמני הזה נמשך. חשוב לדעת בעוד כמה זמן זה נגמר, ואולי אפשר להיעזר בטיפול כדי להכיל את התקופה הזו (להכיל באמת, לא להסכים לזה רשמית ואז לצבור בהיעדרו כעסים ותסכולים). אחרי שהוא יחזור, והגורם של הסטרס המצבי ינוטרל - יהיה יותר קל. גם לדעת מה נכון לך. בברכה, ענבל