אני כואבת עכשיו

הבנתי שלא תהיי כאן מחר כשתיכנסי תראי אותי כ"כ כואב לי עכשיו , שנים אנחנו-אני ובעלי חולמים לבנות בית משלנו(יש לנו מגרש).לא היה לנו אפשרות לבנות במשך 6 שנים מכיוון שהמשכורות שלנו לא היו מספיק גבוהות בשביל לקחת משכורת.רק בשנה האחרונה התיצבנו קצת והתארגנו לקראת בניה.הרבה ריצות לאדריכלית והרבה כסף שילמנו בשביל להגיע להתר בניה .מה שלא ידעתי הוא שבעלי נכנס לאיזה עסק מפוקפק והוא לא שיתף אותי בזה(זה עניין בפני עצמו -האמת שזה היה הקש ששבר את גב הגמל שגרם לי ללכת לטיפול)הרבה צקים שלנו מחשבון משותף לשנינו בסכומי כסף גדולים כבר הסתובבו בחוץ . עד שנודע לי על זה נהיה מאוחר ערבתי בעניין עורך דין.סיפור קצת מסובך מה שרציתי לספר לך ולחברים שכבר ממש הגענו להתר בניה אחרי שנה של מאמצים וקיבלנו התר בניה,אישור משכנתא ויש לנו אפילו קבלן אבל והאאבבל ממש גדול כי עכשיו נודע לי שהחשבון שלנו מוגבל ולא נוכל כנראה לבנות בשנים הקרובות.זהו החלום פשוט מתנפץ לי לסלעים כמו שכתבתי בכותרת אני כ"כ כואבת ובוכה לא מוצאת לי נחמה. אולי גם החברים מהפורום יוכלו להכנס וקצת לעודד? אדוה

הי אדוה, מצטערת לשמוע את הכאב על התנפצות החלום, ואני בטוחה שגם האקט שעשה בעלך הוא לא פשוט ואולי עושה גם לא קל ביניכם.. היעזרי בטיפול שלך לעיבוד ממשי של העניין הזה, וממני - כמו הכותרת שבחרתי להעניק לך - יש לך עוד שנים רבות לנסות ולהגשים את החלום הזה, זה עוד יכול לקרות. בברכה, ענבל

ענבל זה נותן כח שאת מאמינה בחלום שלי כי אני כבר כמעט התיאשתי אולי רק כמעט? אנסה לחשוב בכיוון הזה ולגבי הטיפול - המטפל שלי לא מרפה מהנושא הזה והזוגיות שלנו זה אחד הנושאים המרכזיים בטיפול.כבר הגעתי לכמה תובנות נכונות וכואבות בקשר הזוגי שלי.מה שחשוב ללכת עם הפנים קדימה תודה על תשובתך ושוב שימי לב לכותרת אדוה