איך מתמודדים ?

שלום ענבל סיפרתי כאן שעזבתי עבודה בגיל 30 + במטרה ללמוד,הוצאתי כספים רבים על ייעוץ תעסוקתי,פסיכומטרי וכו' אך התכנונים המקורים השתבשו, לא אוכל להתחיל ללמוד וכיום אני מובטלת כבר כמה חודשים, עוד מעט דמי האבטלה מסתיימים,ואני לא מצליחה למצוא עבודה, ובטח שלא בשכר שהרווחתי, אלא נמוך בכמה אלפי שקלים. אני מיואשת,מאוכזבת מהמצב אליו הבאתי את עצמי, והגרוע מכל מהתחושה שאני לא מצליחה לצאת ממנו. בפנים עמוק,אני מיואשת כל כך ולא רוצה לעבוד בשום דבר,לא מסתדרת עם שום עבודה,מתוסכלת ולא יודעת איך להמשיך מכאן. אם לא אלמד עכשיו, כבר לא אלמד לעולם ואמשיך לחיות בתסכול מתמיד ובתחושת החמצה מאוד גדולה. אני לא מצליחה למצוא שום קורס שהוא לא אקדמאי שיוכל לעניין אותי (בתחום שרציתי ללמוד מחוייב תואר),אני הולכת לראיונות בכוח, מרגישה חסרת אנרגיה ועניין. עזבתי את הטיפול לפני כמה חודשים, אני לא יכולה לממן אותו במצבי. אני לא יודעת מה לעשות, חוששת לחזור לתהום ממנה יהיה לי מאוד קשה לצאת. איך אפשר לצאת מהמצב הזה? תודה דפנה

הי דפנה את מתארת סיטואציה לא פשוטה. לקחת הימור גדול, שמת עליו את כל החסכונות, ולא הלך.. זה הזמן לחזור ולבנות מחדש.. אולי הפעם אחרת. הפעם אולי כדאי לבחור מקום עבודה שיש לך איזושהי זיקה רגשית אליו (לא הגשמת החלום, אבל גם לא פרנסה נטו), למצוא בכל זאת תחום לימודי מעניין להרחבת הדעת והנפש – גם אם זה לא קורס אקדמי אלא ברמת חוג אחה"צ... להתחיל בקטן וקרוב ללב. יודעת שזה לא קל.. בהצלחה, ענבל

את כרגע צריכה תמיכה, כדאי שהפסיכולוג יתמקד במתן תמיכה נפשית ועיצות קונקרטיות, בקיצור פסיכולוג תמיכתי, יש כזה דבר וכבר כתבה לי את זה ענבל בעבר. בתקווה להחלמה.

תודה על תגובתך. הבעיה שהפסקתי את הטיפול מכיוון שאין לי יכולת לממן אותו. התקשרתי לקבוע פגישה אחת כדי לנסות לעשות לעצמי סדר (בתקווה שפגישה אחת תוכל לעשות משהו), וזה יקרה רק בעוד שבועיים, עד אז מאוד קשה לי להמתין. מה גם שברור שאני צריכה יותר מפגישה אחת אך זה בלתי אפשרי כלכלית. הולך להיות קשה...