קשיים כמטפלת

שלום, אני מטפלת דיאדית באמא וילד כבן עשר, ישנם קשיים רבים ורקע ארוך אך קצרה היריעה... רציתי להתיעץ לגבי אחת הפגישות- קורה לא אחת שעולה נושא שמטריד את שניהם, אני מאפשרת את השיחה על כך אך תוך כמה דקות של חילופי דברים, הילד מתחיל להרים קולו ולבכות, כולו כועס, נעלב ועצוב, האם כועסת ומתוסכלת ב"חזרה" ואני לעיתים אובדת עצות כצד יש להגיב, לעיתים התחושה שאני משתפת פעולה עם מערכת היחסים הבעייתית ביניהם ולא מצליחה לעזור, לדוגמה היום הילד הגיע במצב רוח טוב, ויצא עם דמעות בעיניים. ברור לי שהמטרה בטיפול אינה הנאה, ובכל זאת חשוב לי לשמוע דעות על כך. מה דעתך? תודה רבה

הי רותם, קודם כל - זה בדיוק המקום לקחת בו הדרכה, לשבת עם תמליל הפגישה ולנתח בדיוק את מהלך השיחה ולזהות איפה ומתי היא 'גולשת'. עפ"י תיאורך הנוכחי, נשמע שאת מאפשרת איזשהו דיאלוג ביניהם, שבאיזשהו שלב גולש לריב או לתסכול הדדי. הייתי בודקת האם יש אפשרות שתהיי אקטיבית יותר בטיפול - שתתערבי בשלב מוקדם יותר או תנסי לתווך את הדיאלוג ביניהם ותנסי למנוע את עליית הלהבות. בהצלחה, ענבל

כמטופלת שלומדת מקצוע טיפולי, מעניין אותי כיצד אפשר להגיע להדרכה עם תמליל הפגישה - האם הפגישות מתועדות מילה במילה על ידי המטפלים? אם כן - האם בידיעת המטופל? אם לא - עד כמה זה אתי? ואם מדובר רק בשחזור כללי של תוכן הדברים - עד כמה זה יעיל כדי "לנתח בדיוק את מהלך השיחה ולזהות איפה ומתי היא 'גולשת'"? מודה לך מראש על תשובתך.