ומה בכל זאת אוכל לעשות?

ראשית כל ברצוני להודות לך על תשובתך - תודה אני רווקה בת 28 עם בן זוג קבוע.אקדמאית, עובדת ואדם עצמאי לחלוטי, גרה לבד, בת יחידה להורים גרושים (אין לי קשר עם אבי מעל ל-20 שנה) תפקודה של אימי כאם לקוי בחסר כיום וכך גם בעבר. כילדה אימי לא היתה דמות חינוכית ואני שקלטתי מהסביבה שהורים מגבילים ומענישים לפעמים. הייתי מכריזה על הגבלות ועונשים כלפי הסביבה כדי להיות כמו כולם (הייתי מספרת שאסור לי כך או אחרת, ואפילו הייתי עומדת בכך, הייתי מגבילה את עצמי בשעות חזרה, בחוקים של הכנת שיעורים. הבאת חברים וכו')הייתי מאמצת מספורי חברי את הדברים שהיו נראים לי הגיונים. אימי לא הקפידה על שום דבר כמעט, אך נתנה מענה לכל הצרכים הבסיסים. מעולם אימי לא הקפידה על בישול ונקיון וכשגדלתי עשיתי זאת בעצמי כדי שאוכל להביא חברים. מאש שעזבתי את הבית (שנה בערך), אימי ממשיכה שלא להקפיד על דברים אלו והדבר יוצר בעיה מאחר ואינני יכולה לבקר אותה עם בן-זוגי והדבר כמובן יוצר בעיות בחיי הזוגיות שלי (בן-זוגי לא מודע לאף אחד מהדברים שציינתי) ברצוני לציין כי התגלית החדשה לא הפתיעה אותי במיוחד, תמיד חשבתי כך, אך פתאום יש לי אישור לדברים אלו. בעבר רבתי עם אימי על דברים אלו (מעולם זה לא עזר והיא המשיכה בשלה)אך בשבועות האחרונים אני לא עושה כך מאחר ונראה לי כי זה לא הפיתרון, אך מה כן?

שלום בת, מתיאורייך בפנייה החוזרת עולה כי החסך הסביבתי השפיע עלייך הרבה יותר מאשר גורם תורשתי גנטי כלשהו. לגבי העניין הגנטי, יש צורך לדעת את האבחנה של אמך. החסך באם מספקת בהחלט עלול ליצור קשיים רגשיים ואם את מרגישה שאת סובלת מכך מלפני הגילוי, אני בהחלט ממליץ על פנייה לטיפול פסיכותרפויטי דינאמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין