נווט בטיפול | הורים בטיפול

אין לי כוח לשאלות קשות ,בטיפול, על הורי. וכשזה חודרני בשבילי, אני חשה שזה מבלבל את המקום הבטוח שלי בבית, ואומרת למטפל: next! אבל מיד רואה שהוא כועס ומאוכזב. ושואל: אז נשתוק ביחד? האם חובתי לומר כל דבר? האם העיקר בטיפול זה ההורים? למה? חשבתי שאני כמבוגרת משלמת בעצמי.... והאם אני אמורה לדבר גם כשאין לי מה. וזו אחריותי או שזה התפקיד של המטפל לנווט?

שלום עדן אם הבנתי נכון, שתי שאלות שונות את שואלת: 1) האם אני חייבת לדבר בטיפול? (וגם: של מי האחריות על הדיבור, עלייך או עליו) 2) האם אני חייבת לדבר בטיפול על ההורים? לפי דעתי האישית בלבד, התשובה לשאלה הראשונה היא כן – חייבים לדבר בטיפול. של מי צריכה להיות האחריות או היוזמה – זו שאלה של גישה תיאורטית ועמדת המטפל עד כמה הוא אקטיבי בטיפול או לא. בעיני, המטפל בהחלט אמור לסייע למטופל שקשה לו , בדיוק כמו שנאמר בהגדה של פסח – "זה שאינו יודע לשאול – את פתח לו".. לגבי השאלה השניה – ממש לא. אפשר לעשות טיפול נהדר בדיבור על ההווה בלבד ומבלי לגעת כלל בסוגיית ההורים. בברכה, ענבל