מאוכזבת - מעצמי ?

אני מאוכזבת עד עמקי נשמתי. מנסה כל יום להמשיך ולהתעלם, אבל מידי פעם זה צף. אני בת 40,החלטתי ללכת לאבחון תעסוקתי,לחפש קרירה שתהיה מעניינת,הצפתי את חלום ילדותי שדורש תואר, רציתי מאוד להגשימו. נרשמתי לקורס פסיכומטרי, במאמץ רב נבחנתי, התוצאה נמוכה ממה שציפיתי אך כנראה שתספיק לי. עזבתי עבודה לאחר המון שנים,תכננתי מהפך שלם,בעבודה ומגורים, רק כדי לשרוד את התואר האינטנסיבי שלא משאיר זמן לעבודה כמעט. ועכשיו אני מגלה שזה בלתי אפשרי !! השכירויות מאוד גבוהות,השכר במקומות עבודה נמוך להפליא למרות ניסיוני הרב,פתרונות יצירתיים לא עוזרים, בכל זאת, אני לא בת 20 וצריכה להתחשב בנתונים מסויימים. החלום התנפץ לי שוב. איך אפשר להתמודד עם האכזבה הזו ולשרוד את היומיום?

שלום דפנה קודם כל, האכזבה מובנת. ציפית להגשמת חלום, עשית המון שינויים, פשרות ודרך ארוכה עבור זה.. והנה בקצה ההר את מגלה שזה לא מה שציפית, שזה קשה שם, ושאולי בכל זאת כדאי לחזור אחורה ולבחור אחרת. עם זאת, למרות התחושה הקשה, נגעת בחלום. למדת תחום שאהבת, את עכשיו בקיאה בו ורשאית לעסוק בו. גם אם תבחרי שלא לעשות זאת בשל התנאים - זה עכשיו מתוך בחירה. שתי אופציות בפנייך - אף אחת מהן לא אידיאלית - אבל הבחירה היא שלך. והידע שרכשת - לא הולך לשום מקום.. כל הכבוד על התעוזה ועל האומץ ללכת בעקבות חלומך.. אין לך שום סיבה להתאכזב מעצמך, להיפך. זו סיבה טובה לגאווה. בברכה, ענבל

ענבל נראה לי שהבנת אותי לא נכון... הבעיה היא שאני לא אצליח ללמוד את התחום שרציתי. מדובר בלימודים של 3 ימים בשבוע, השכר שאשתכר כסטודנטית לא מאפשר לי לפרנס דירה ואת עצמי (דירה סטנדרטית באזור יחסית זול, לא פאר). למרות שאני מסכימה לרדת באיכות החיים לצורך התואר, עקב מחירי הדירות הגבוהים, גם באזורים פחות נחשבים ,לא אוכל לממן משכר זעום שמציעים בשוק. ולכן, אני נאלצת לוותר על הלימודים ונקרעת מאוד מבפנים.

גם אני התחלתי ללמוד בגיל מבוגר יחסית (38) ועם כמה ילדים חלקם היו קטנים מאוד, זה היה קשה ביותר לכל המשפחה. אני פיצלתי את הלימודים כדי שאוכל להמשיך ללמוד, עשיתי תואר ב 5 שנים ולא בשלוש, באחת האוניבסיטאות הרשמיות. אולי גם לך זה יכול להתאים. אני מקווה שביררת בקשר למלגות. ויש גם את האוניברסיטה הפתוחה. ואחרי הכל האוניברסיטה של החיים היא המשמעותית והחשובה ביותר, מכל התנסות מקבלים משהו, וגם כשנראה לנו שנכשלנו, לפעמים ממרחק של זמן הדברים מקבלים משמעות שונה. ונניח שהיית מגשימה את החלום ומרגישה שזה לא זה?

הי אביה התואר שלי הוא בתחום החינוך וההוראה, ובמכללות שמלמדות אין אפשרות לפרוס את התואר. חשבתי על לימודים בפתוחה, אבל זה יקח למעלה מחמש שנים במצב רגיל.ברור שיהיו סיבות ללמוד קורס יותר מפעם אחת (מנסיוני בעבר כשלמדתי שם) ואז התואר ממש מתארך.מה גם שאצטרך הסבת אקדמאים עוד שנה וחצי, וחשבתי גם על להמשיך לתחום נוסף וזה עוד שנה וחצי. אני בערך בגיל שהתחלת ללמוד, לא בטוחה שבעוד שבע-שמונה שנים יקבלו אותי בכלל לעבודה... :-) בררתי על מלגות,לא ראיתי משהו שיש סיכוי טוב שאקבל מלגה. את צודקת שלפעמים לומדים ומגלים שזה לא זה.זה גם חשש קטן, ולמרות זאת אתה יוצא עם תואר, ובימינו זה מאוד חשוב ! תודה על תגובתך. אם יש לך רעיונות נוספים, את מוזמנת...