אם כך
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ענבל כתבת לי: "באופן כללי, יש בהחלט אנשים שטיפול פסיכותרפי לא מתאים להם ולא יהיה יעיל עבורם". ואני לקחתי את דברייך בייאוש טוטאלי כי הם מתיישבים על מצב קשה, מיואש, חסר תקנה. אם כך... אני רואה דרך אחת - התאבדות. אם אין מה שיכול לעזור לי, אם אין לי שום תחבושת או חומר מאלחש לשים על הפצעים, אם אין לי נחמה, אם אין לי זולת, אם אין לי אהבה. רק המוות יגאל. צר לי לאכזב אתכם חברי פורום יקרים (וברור שעניין "האכזבה" נאמר באירוניה), כרגע רק זה המוצא שעולה לי בראש. להיות גופה עלומה, אנונימית, ללא חיים (במובן הביולוגי בלבד כי במובן המנטלי, נפשי אני בהחלט לא "בין החיים"), בזויה כמו שהרגשתי בחיים. נ.ב אני בהחלט לא "טפילה" אך כן טפילית...
יפעת, ואם אומר שיש אנשים שגם התאבדות לא יעילה עבורם?... :-) ברצינות - לקחת רק חלק מדבריי (את הפסימי שבהם) ואימצת אלייך. קיראי בבקשה שוב את כל מה שכתבתי (כולל החלק על המטפלת שרוצה לטפל בך ועושה זאת, שאולי גם תוכל להאיר את עינייך לגבי האופן שבו היא מרגישה שאת נעזרת בטיפול שלכן). מעבר לזה, לא אמרתי שמי שפסיכותרפיה אינה יעילה עבורו, לא יכול להיות שיתאימו לו טיפולים אחרים - בוודאי שלא אמרתי שלא יוכל ליהנות מאהבה או מחברתו של הזולת או שלא תהיה לו נחמה. ובנימה אישית - האם כאן את מצליחה להיעזר קצת? לקבל נחמה או הרגשה של היות עם זולת? ענבל
מנהל פורום פסיכותרפיה
