לא נוח לי

היי ענבל, יש משהו שמפריע לי בטיפול. המטפל שלי "מעיר" לי או מרגיש צורך להתייחס למראה החיצוני שלי. לדוגמא: מה קרה שהתאפרת היום? למה את לא לבושה? זה גורם לי לכזו אי נוחות שאני לא מצליחה להירגע עד סיום הפגישה. אני ממש מתביישת לדבר איתו על זה, בייחוד שפעם אמרתי לו שזה מפריע לי. אני לא רוצה שהוא יבחן אותי... מבינה?... תודה מראש על התיחסותך.

שלי שלום, קודם כל - כן, מבינה. שנית, על כל מה שמרגיש לא נוח בטיפול - צריך לדבר עם המטפל. לפעמים, יש נושאים שהם כ"כ לא נוחים, שגם לדבר עליהם זה לא נוח... זה מילכוד 22, וצריך לצאת ממנו איכשהו. בד"כ לדבר על זה ולנסות לשנות את זה, עדיף מאשר לנסות ולהמשיך ככה. אם תרצי - זה לבחור בחוסר נוחות רגעי לעומת חוסר נוחות מתמשך. טוב שהרגשת מספיק נוח כדי לשאול פה..מקווה שעזרתי, ענבל

הי שלי, למרות שכבר עברו יומיים מאז כתבת רציתי להגיב גם. רציתי לומר שזה נורא מובן מה שאת כותבת ושאני מניחה שהייתי מרגישה כמוך. אני בטיפול עם מטפלת, ולא עם מטפל, ואפילו רק הערות שאני נותנת לעצמי כשבלי כוונה אני חושבת על איך אני נראית או מה אני לובשת, משתיקות אותי לרגעים ארוכים.. מתארת לעצמי שעם מטפל שמעיר/מציין זה אפילו קשה יותר. מניחה שהכוונות שלו טובות, שהוא רק מביע תשומת לב חמימה כלפייך ולא מתכוון להביך אותך או לגרום לך להרגיש לא בנוח.. אבל אם זה מפספס אותך ויוצר את ההיפך, אז לטובת שניכם והקשר ביניכם עדיף לדבר על זה. ממש לפתוח עם זה אפילו.. קצת מביך בהתחלה, אבל שווה את ההשקעה. מה שאת מסבירה כאן נשמע לגמרי הגיוני- בטוחה שגם הוא יבין. לילך