לידת תינוקת

שלום, אני בת כמעט 37, נשואה, אם לבת 5 ולבת 4 ח'. עובדת מזה כשנתיים במשרה על פי חוזה למספר שנים (עד 6). כעת בחופשת לידה מוארכת עד שהבת תהיה בת 5.5 ח'. אין לי מוטיבציה לחזור לעבודה על אף שאני זקוקה למשכורת לפרנסת המשפחה. אני חרדה לתינוקת. היא רק יונקת ואצטרך להתחיל לגמול אותה ולתת לה תחליף. אין לי בשבילה סידור משפחתי כלומר סבתא ועל כן מצאתי לה תינוקיה עם 12 תינוקות סה"כ עם 3 מטפלות.אני מכירה את בעלת המקום ויש המלצות אך אני לא סומכת על אף אחד בעולם הזה למעט אולי חמותי (אפילו לא על אמי) שהיא צעירה יותר מאמי. בנוסף העבודה אינה מושכת אותי כל כך אף על פי היא במקום מכובד והתפקיד מכובד אך לי משעמם מאד למרות שלמדתי את המקצוע מספר שנים וסיימתי בהצטיינות.יתכן וזה גם משפיע על חוסר החשק שלי והעדר המוטיבציה לשים את הקטנה בתינוקיה וללכת בחדווה לעבודה. אני אחזור אך ורק בכלל המשכורת. זה עצוב. כיצד להתמודד / להבין את מצבי? לציין כי אני מעוניינת מאוד בילד נוסף בהפרש קטן עקב גילי המתקדם. כל הגורמים האלה מבלבלים אותי. היש עצה בשבילי? תודה רבה מראש

ענת שלום, אצל נשים רבות מתחולל שינוי סדרי עדיפויות אחרי הלידה. העבודה כבר נראית פחות נחשקת, כל סידור לילד נראה לך פחות אטרקטיבי ממך, וגם הילד הבא כבר בתכנון.. מפתה להישאר בבית. יש לך עוד חודש לבדוק אפשרויות נוספות – האם יש אפשרות לחזור לעבוד בחצי משרה? האם יש אפשרות להאריך במספר חודשים נוסף את החזרה? האם השכר שתרוויחי (לאחר קיזוז הוצאות התינוקייה) הוא משהו שאפשר להצטמצם בו או לדאוג לקבלת עזרה אחרת בסכום הזה?... אכן, עצוב לחזור לעבודה רק בשביל המשכורת, כשהלב במקום אחר.. אבל אל תשכחי – המשכורת היא גם עבורה - לאוכל שלה, לצעצועים שלה, החוגים, ההצגות.. זה יחזור אליה כך או כך. ואני בטוחה שתוכלי לתת לה חום ואהבה (והנקה) גם אחרי שעות העבודה. אני בעיקר מבינה לליבך. מחבקת ומחזקת, ענבל