.

ואתה מתגלגל בהמולת השוק, והדו שוקט. אין לוחש שמך ואין דולה עצבונך וזורהו. אתה פוסע שלוב זרוע עם הרחוב האילם ובאר בכייך גואה פנימה וחבל עצבונך לופת צווארך וכל החלומות שלא איבדו עצמם לדעת זועקים. ואתה טובע בשקט עם אבניך האילמות. (יאיר הורביץ)

הי דפי, איזה שיר עצוב... מתאר היטב את חווית ההיעלמות בפורום, שמתי לב לחסרונך אך לא הרגשתי שיש לי זכות לשאול לשלומך... יעל