טעויות של מטפלת?

שלום, אני בת 27, נשואה + 1. לאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי והייתי בחמישה מפגשים. במפגש האחרון (בעיקר) עלו לי מספר ספקות לגבי הפסיכולוגית והייתי שמחה לדעת אם יש בסיס לספקות הללו: אני בהריון וכשהתלוננתי בפניה על מצבי העגום בעבודתי הנוכחית ועל כך שאני רוצה עבודה חדשה היא אמרה שאין טעם לחפש עכשיו עבודה חדשה כי אני בהריון. האם זו לא מסקנה שאני צריכה להגיע אליה (אם בכלל)? סיפרתי לה שבצעירותי הייתי מגיבה בצורה אגרסיבית ולא נעימה להוריי, היא אמרה שיכול להיות שהייתי מתגרה בהם כי רציתי לקבל מהם יחס והרגשה של אכפתיות. לאחר שהבהרתי לה שלא הייתי מתגרה בהם כדי לקבל יחס זה ושגם ככה תמיד הרגשתי שאכפת להם ממני, היא המשיכה להתעקש על העמדה הזו והסבירה לי אותה שוב במילים אחרות. האם זה בסדר שהיא מסיקה מסקנה כזו לגביי ואומרת לי אותה? גם לא נראה לי הגיוני שהיא ממשיכה להתעקש עליה כשאני אומרת לה שזה לא נכון. אבא שלי נכה 100% בגלל בעיות גופניות. לאחר שסיפרתי לה עליו ועל הנכות הפיזית שלו היא הציעה שאולי הנכות שלו קשורה גם למצבו הנפשי(כי לא נראה לה הגיוני שאדם במצבו הפיזי יקבל 100%נכות גופנית)- אני יודעת בוודאות על מה מושתתת הנכות שלו ומוזרה לי ההצעה/מסקנה שלה. במהלך המפגשים היא מבקשת לשוחח על המשפחה שלי. האם לא המטופל אמור לשוחח על מה שהוא רוצה מבלי שיכוונו אותו? בסה"כ הפסיכולוגית נחמדה ויש בינינו כימיה. אבל... היא לא אמורה לכוון אותי להגיע למסקנות לבד במקום להגיד לי מה היא חושבת? כמובן שאני אשוחח איתה על כל זה במפגש הבא. זה הטיפול הראשון שלי ואני לא יודעת האם כל מה הספקות שעלו בי נובעות מטעויות של הפסיכולוגית או מתפיסות מוטעות שלי לגבי טיפול פסיכולוגי. תודה מראש

שלום לילך, לכל פסיכולוג יש את חוק הפסיכולוגים והקוד האתי – שחייבים לעמוד בהם תמיד, יש את שיטת הטיפול שלו – שהיא עניין של בחירה אישית ותיאורטית ויש את הסגנון אישי והאישיותי שלו – שכן הפסיכולוג הוא גם בן אדם. נשמע שמה שאת מתארת נובע מסגנון אישי של המטפלת ובשל כך אינו 'טעות' או 'לא בסדר'. מצד שני, לא בטוח שסגנון זה מתאים לך. אני חושבת שהצעד שהצעת לדבר על זה איתה הוא נבון וחשוב שייעשה. חכי לתגובתה ואז תחליטי כיצד להמשיך. בברכה, ענבל