איך אפשר לקרוא את זה?

היי ענבל, אני כל כך לא מצליחה להבין את הטיפול הזה ואת מה שקורה לי בו (אבל אני לא חושבת שזה דבר חיובי). אני רוצה לעזוב , הבעיה שאיך שהמחשבה הזאת חולפת בראשי רמת האובססיה אליה עולה פי מיליון ואני לא מצליחה להרפות (יוצרת איתה קשר במייל/SMS/טלפון) זה ממש משתלט עלי בלי כל יכולת להילחם .. אני מרגישה שהיא הצליחה לעשות את הדבר הזה שרגשות עולים אבל אני לא מרגישה שהיא יכולה לטפל בהם, לפעמים ממש בא לי לכתוב לה טקסטים מרוב שהיא אומרת לי מילים שכל כך לא אמורים להגיד למטופל ואני כל כך לא מסכימה או מתחברת אלהם.. ומה שאפילו יותר מתסכל שהיא לא עושה את זה בכוונה.התלות הזאת ממש הורסת לי את החיים ממש כמו להיות קשורה בחבל קצר עם מעט מאוד מרחב תימרון.ולמה למרות שהקשר הזה גורם לי לכל כך הרבה כאב אני לא מסוגלת בלעדיו. אין לי כוח ואני מיואשת - למה הרגשות האלה כל כך חזקים הרי חייתי הרבה שנים לפני שהכרתי אותה למה זה הפך להיות משימה בלתי אפשרית? מה עושים?

הי מ.מ. אכן מצב מסובך. גם לא ברור כמה את באמת זקוקה לה ולטיפול, או פשוט מפחדת עד מוות מהלבד. אם את מרגישה שאת צריכה לכתוב לה טקסטים – זה משהו שהייתי מנסה אותו. ברצינות. אפשר לנסות חילופי תפקידים ביניכן – שתנסה קצת להיות במקומך ותדגימי לה למה את זקוקה, או שאת תעשי את שני התפקידים ותראי לה את אותו דבר בדיוק. תנסי ללמד אותה, להראות לה למה את זקוקה. אם את מכירה את שיטת אימאגו (שבד"כ משתמשים בה לטיפול זוגי, כשנהיה דוח שיח של חרשים בין בני הזוג) – אפילו את זה הייתי מנסה איתה. מה את אומרת? ענבל

אין לי שום ספק שאני צריכה עזרה נפשית אבל משהו בטיפול הזה "מעודד" את הבעיות לצאת החוצה וגורם לי לנהל את חיי למרות הטיפול ולא בעזרת הטיפול (אני ממש מרגישה שאני סוחבת אותו על הגב שלי לפעמים :) אני לא מפחדת מהלבד- יש לי עוד הרבה אנשים אחרים בחיים , אני מפחדת לחיות בלעדיה יותר נכון לא מסוגלתם היא הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני(לא יכולה איתה וממש לא יכולה בלעדייה). אני לא באמת רוצה לכתוב לה טקסטים רק שהמילים שלה לא נותנות לי טיפת אמונה בעצמי או בשינוי אפשרי ...ולא נותנות לי לדבר משהו שם משבש לי את המחשבות ואת כושר הביטוי. אני לא באמת יכולה או רוצה להגיד לה מה להגיד לי כמו שאני לא אקנה לעצמי מתנות ליום הולדת ואחלק לחברים שלי שיתנו לי אותם - כי זה מאבד מהמשמעות ואני לא צריכה את המתנה אני צריכה את המחשבה והכוונה שלהם שזה בא מהם... ובנוגע למה שנכתב כאן על הפורום כתחליף לטיפול - אני לא רואה בזה תחליף לטיפול אבל זה סוג של "מרחב מוגן" להיות קרוב ורחוק בדיוק במינונים המתאימים לי .. להיכנס ולצאת מתי שנוח בלי להיות מחוייב לזמן מאוד ספציפי .. ועם הרבה הערכה שאת לא כאן כי את חייבת ..