לענבל
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לענבל, אני פשוט עייפה מהכל.נמצאת במעין מעגל דכאון-כאב-שתיקה ..כל היום מסתובבת עם גוש בין הלב לסרעפת ולגרון..אז חוזרת לדברים הרסניים סיגריות אלכוהול.סיגריות.אלכוהול בתקווה לפוגג את הדכאון.כבר שעה אני מול המחשב לשלוח לא לשלוח..הרי אם אשלח יכול להיות שתהיה פגיעה..(ברור שאין לך כוונה כזאת..זה לגמרי אצלי.. קראתי את התגובה שלך מאתמול והיא נגעה לליבי)אבל מצד שני לא יכולה להישאר עם הכאב לבד,עם הדמעות שתקועות בגרון.
חן אז טוב שכתבת, ששיתפת, שחלקת איתנו. אין הרבה מה להגיד, אולי רק להיות איתך בזה. אולי גם לצרף מילים של מישהו אחר, אילן וירצברג - אולי זה יעזור לתת תקווה ובעיקר להרגיש פחות לבד עם מה שאת מרגישה. עוד מעט תגיע שעת החסד ובשקט אנגן בה שיר חדש עוד מעט הוא מגיע עוד עניין קטן של הרגשה וזה תקוע בגרון כמו בכי פעם בא ופעם נעלם זה בא במפתיע עוד מעט תגיע שעת החסד ובינתיים מנסה שוב דף חדש מילים שנכתבות שוב מוסיפות עוד קצת משמעות וזה חומק כמו זיכרון פעם בא ופעם נעלם זה בא במפתיע
ענבל תודה על המילים שלך ועל השיר,ועל שאת כאן מה שדי מחזיק ומנחם ברגעים של הלבד עם הכאב.מרגישה שאת רוצה ,מוכנה להיות בשבילי אבל עדיין ,לצערי ,זה לא משנה את העובדה שאני מפחדת להיפגע .מקווה שאוכל להיות כאן בלי להיפגע .סליחה שאני ככה..
מנהל פורום פסיכותרפיה
