טיפול

אני והמטפלת נמצאים כל הזמן בעימות. היא מגדירה את מצבי כדכאון ואני מגדירה אותו כתקיעות. אני הגעתי אליה כי הרגשתי תקיעות בהרבה תחומים בחיים ואני עדיין לא מצליחה לצאת מהם. ברגע שהיא אומרת לי את זה בפנים, הדבר משפיע עלי כל השבוע עד לפגישה שאחרי, ואני ממש כל הזמן מהרהרת ובודקת איפה טעיתי, איפה לא נכון, ואין לא מוצאת את הפתח. היא אומרת לי דברים שאני לא רואה בעצמי, והדבר דווקא עושה ל ייותר רע, לא כי אני לא מקבלת ביקורת, אל אכי אני לא רואה את הדברים כך, והיא לא רואה את כל התמונה (הסביבה והחיים שלי) היא רק רואה אותי בתוך החדר, שאני בו נמצאת בחרדה גדולה ובלחץ גדול ובקושי מתפקדת אצלה ולפעמים גם בקושי מדברת. אני מאוד נלחצת ביום הפגישה, אז אולי היא כן לא רואה את הכל ואני מטעה אותה בגלל איך שאני מתנהגת שם. אני בחורה שעובדת, ועצמאית, ומתפקדת בכל התחומים ואף אחד מהסובבים אותי לא מרגיש שאני מרגישה בעיה כל שהיא.

שלום אנה, הרבה פעמים הבעיה שאיתה אנחנו מגיעים לטיפול, משתחזרת גם שם. הגעת בגלל תחושה של תקיעות בחיים, והנה עכשיו גם בטיפול עצמו יש תקיעות. מה עושים? אני חושבת שצריך להבין את התקיעות בטיפול, ואולי מכך להסיק משהו על התקיעות בחיים. לא תיארת כ"כ עד כמה בטיפול את משתפת את המטפלת במחשבותייך. האם העימות הוא הדדי, או שמא בפגישה היא 'יורדת עלייך' ואת שותקת ונפגעת, והולכת להתעמת עם עצמך בבית.. אני חושבת שאת צריכה להראות לה אותך. אם היא לא רואה אותך נכון – תדייקי אותה. אם היא לא יודעת איך את מחוץ לחדר – ספרי לה. כמו שהיא מראה לך דברים שאת לא רואה בעצמך – תראי לה דברים שהיא לא רואה בך. אם כבר עימות – שיהיה פייר פייט. מה דעתך? מדבר אלייך מה שכתבתי או שגם אני לא מספיק הצלחתי לראות? ענבל

כן מדבר אליי המון, אבל הבעיה יש לי הרגשה שהיא לא מאמינה לי. כשאני מספרת לה עד כמה אני תוססת, ועצמאית בחוץ.. אבל לא משתפת אחרים בהרגשותי הפנימיות. אני ממש ההפך אצלה ממה שבחוץ, רק בעניין השיתוף, קשה לי לשתף למרות שאצלה הדבר התחיל להשתפר... וכן קורה שהיא מתחילה לרדת עלי, למשל אם אני מראה לה איפה היא טעתה איתי, ובסוף אני מעדיפה לשתוק, כי פעם אחת זה כבר הדיע עד כדי צעקות.. לפעמים היא כל כך חמה, ואיכפתית, ולפעמים אני מרגישה שאין כבר כוח אלי, יכול להיות בגלל שאני כבר הרבה זמן- 4 שנים? אולי באמת המטפל נמאס לו לפעמים, או שהיא גם מרגישה חסרת אונים איתי ומוציאה את זה עליי, היא אפילו אמרה לי פעם שהיא מרגישה "במצוקה" איתי, כי לפעמים בפגישות היא לא יודעת איך להגיע אלי כשאני מכונסת בעצמי או לא משתפת אותה, או כל כך מתנגדת לקרבה שלה. אשמח אם תעזרי לי בזה