לענבל

העץ נמחק, אבל כן הייתי רוצה לקבל תגובה על הודעת הלחץ שלי לקראת הפגישה מחר...אני מאמינה שאת רואה את זה גם בהודעותיי היום, אני בקוצים ולא מצליחה להירגע לרגע... תודה על הכל יעל

הי, אז אני אענה, אבל קחי בחשבון שזו פעם שניה שאני כותבת את אותה הודעה.. זה הרבה פעמים יוצא פחות מוצלח כשזה ככה. כתבתי לך שהפרידה בטיפול הציבורי היא הרבה פעמים כואבת , אבל היא גם מאפשרת. מאפשרת לעבד את הפרידה, להבדיל בין פרידה לנטישה, ולהפנים את הטוב על אף החוסר שמגיע אחרי. אני חושבת על הקשר עם אמך (כואב, אני יודעת..) ועל כל הטוב שאת זוכרת ממנה. נראה לי שבאותו אופן, אפשר להישען על הטוב הזה, המופנם, כדי להתמודד עם החוסר. אני גם חושבת, שלא סתם את מרגישה את הלחץ דווקא כשהמטפלת חוזרת. (עם האין אולי לפעמים יותר קל ומוכר מאשר עם היש). שתפי אותה מחר. ענבל נ.ב. - בסוף יצא לי ניסוח די שונה מהראשון.

רק עכשיו ראיתי את הודעותייך האחרות מלמטה. מביך קצת לראות עכשיו את שתי התגובות לאותה הודעה.. בא לי למחוק, אבל לא אעשה זאת. ובכל זאת, בהודעה השניה יש גם איזושהי התייחסות לקראת מחר. אני שומעת את הלחץ, תוהה מה עוד להגיד כדי לחזק. אולי רק עוד משהו קטן - שאולי ההארכה של השנה גם תורמת ללחץ? לפחד מתלות? ענבל