אני /עצמ/כאוס?

היי, קודם כל אני רוצה לומר/להודות לך שהעצה שנתת "לתפור לעצמי סיפור, לטוות את עצמי" הולכת איתי מאז, והתחלתי לכתוב,גם בראש וגם במילים כתובות. זה קשה למצוא מילים לסבך הזה שנקרא חיי, אבל בכל זאת נאחזתי בקצה של חוט ואני מנסה (חסרה לי לעתים העמדה הסובייקטיבית לגבי אירועים שונים שקשורים בי). דבר שני, יש לי משבר אמון במטפל ובגישה הדינאמית. יש לי הפרעה דיסוציאטיבית (אם דפי קוראת את זה, היא יכולה להירגע, באמת יש פיצולים, אני לא בטוחה שהיא התכוונה אלי. אם כן, אני מצטערת , אני מבטיחה לנסות ולהשתדל, בשבילה כתבתי את כל השמות בהם השתמשתי...אלו שזכרתי... ) אני לא אוהבת את התלותיות, ולכן גם כאשר הוא הציע שנעבור לפעמים בשבוע, סרבתי. הוא לא מרשה לי להתקשר אליו (וזה לא שאי פעם הצקתי) וגם על זה אני שמחה. ומצד שני, אני לא מרגישה שיש בינינו קשר משמעותי,אני לא מרגישה שאני נמצאת עם עוד בן אדם ממשי, למען האמת הוא מעצבן אותי בחוסר האנושיות שלו,מציק לי זה שהוא כל הזמן מסתכל עלי (אני מעירה לו על כך ומרגישה א"כ נבזית), לא משוחח איתי בצורה טבעית ונורמלית והכל צריך להיות כל כך פסיכולוגי כל הזמן, יש לי כל הזמן הרגשה שהכל לא אמיתי ומזוייף, מבחינה רציונלית אני יודעת ומבינה שזו העבודה שלו ואני לא באמת יכולה להיות חלק מחייו, ולא מבינה איך אני יכולה להיות משמעותית בעיניו אם אני קיימת בשבילו רק פעם בשבוע ל50 דקות וא"כ לא קיימת ? גם משך הטיפול מטריד אותי, כל פעם שאני שואלת יש לו נטייה להתחמק או למסמס את השאלה, אולי תוכלי לכתוב משהו על כמה זמן עו עד מתי צריך להמשך טיפול? ( מתנצלת על האורך)

ערב טוב, אני בכל זאת מפרסמת את הודעתך למרות ההסתייגויונת שאחרי, כי דברייך חשובים. ראשית, מתיאורך נשמע שאת אמביוולנטית לגבי סוג הקירבה והקשר שאת רוצה ממנו. כשזה קרוב מדי את נבהלת, אפילו מבטיו חודרים מדי. כשזה נגמר או מרוחק - זה מרגיש לא אמיתי. לי זה נשמע שהוא מנסה לתמרן בין לבין, להיות עבורך במינון המתאים, מן הסתם לפעמים מפספס. שנית, לגבי זמן הטיפול – זמן הטיפול נגזר ישירות מהמטרה הטיפולית. אין דין טיפול בבעיה ספציפית או התערבות במשבר כדין טיפול שמטרתו , למשל, לטוות סיפור. או להגיע לאיזון ביחסי קירבה –מרחק. כמובן שזהו טיפול ארוך יותר, קשה יותר להגדרה של זמן וקשור גם בקצב שלך, שנשמע לי איטי, מהוסס, הולך קדימה ואחורה (אפרופו גם שליחת ההודעה והחזרה בך ממנה)... זה בסדר גמור. זה הקצב שלך ואל תאיצי. אבל קחי בחשבון שזה גם יקח יותר זמן. כנראה שזה מה שאת צריכה. ענבל

תודה על התשובה, זהו זה, אני מקווה שיותר אני לא אכתוב, איכשהו מהתשובות יש לי הרגשה שזה לא רצוי שאני אכתוב יותר, כנראה שלא רק, אבל גם בגלל שאני לא משתמשת באותו כינוי. אולי הייתי צריכה להיות יותר מפורשת בנוגע להודעה הראשונה, אבל ההודעה השניה?