בן שאוהב ללבוש שמלות

בננו המקסים בן ה 6 (בעוד חודשיים) מאד אוהב ללבוש את הכותנות של אחותו, שמלות, לשחק בבובות, לסרק אותן וכיו"ב. הוא ילד מאד חברותי - עם בנות בעיקר. את המשחקים הללו הוא עושה בעיקר כשאביו אינו בבית. אביו מביע את מורת רוחו מן העניין באופן גלוי - " למה אתה לובש שמלה", "אתה בן או בת" וכיו"ב ואני מתלבטת. מצד אחד אני רוצה לאפשר לו להיות מה שהוא, לתת לו חופש וכיו"ב. מצד שני, אני פוחדת שהלגטימציה שאתן לו וחוסר ביטוי של תחושותיי ייצרו אוירה "שקרית" וכן כי אני עלולה לעודד כך התפתחות של זהות מינית "בעייתית" שאולי לא תתפתח באופן כזה אם אשדר לו מסרים ברורים יותר. למרות שאני רואה אותנו כאנשים פתוחים, נאורים וכ"ו, יש לי קושי לראות אותו כבר בגיל בוגר יחסית, לובש שמלות. קשה לי גם לחשוב שהוא קולט מאיתנו מסרים של חוסר קבלה, שיפוטיות וכ"ו. שאלותיי : 1. האם סטטיסטית יש התאמה בין התנהגות כזו לבין התפתחות של זהות מינית שאינה נורמטיבית (הומו, טרנס וכיו"ב)? 2. האם להתיחסות שלנו כהורים להתנהגות יש השפעה על התוצאה?

שלום גלי, קודם כל, לא כדאי להיבהל. 6 זה עדיין גיל צעיר ולא בטוח שזה אומר שום דבר. אם חשובות לך סטטיסטיקות וכדומה, נראה לי שכדאי אולי להתייעץ גם בפורום המקביל של גידי רובינשטיין. מה שהייתי ממליצה זה לאפשר לילד "משחקי בנות" אבל לזמן קצוב בכל יום ובמקביל לחשוף אותו ולעודד גם משחקים אחרים. אני חושבת שהייתי נותנת המלצה דומה גם אם היית מספרת על בן שכל היום עסוק, למשל, באקדחים, יריות ומשחקי אלימות.. כל דבר שהוא במידה הוא בסדר גמור, ומול הילד הייתי שמה את הדגש על המידתיות - כלומר, לא לשדר שהמשחק בבובות, שמלות וכו' הוא אסור, אלא שהוא מותר כחלק מהרבה מאד משחקים אחרים. בברכה, ענבל