פניתי לטיפול

בגלל דיכאון ארוך שנים, אצל פסיכותרפיסטית. הבעייה היא, שאני מרגישה שהיא לא מבינה אותי, שהיא מעוורת מדעות קדומות. בהתחלה חשבתי שזה משקף משהו בי, אז נשארתי מספר חודשים, אבל ככל שעובר הזמן נראה לי שהבעיה היא לכל הפחות הדדית. מה עושים? אם אעזוב לא אתחיל טיפול במקום אחר, והמצב ישאר כמות שהוא- בלתי נסבל. להישאר? אין דבר יותר כואב מלהרגיש שהאדם שחשפת בפניו את כל כך הרבה מבקר אותך בחצאי משפטים. יש לציין שניסיתי להעלות את התחושה הזו בטיפול עצמו, אך באופן טבעי זה הסתיים באותן שאלות. יכול להיות שפשוט "אין קליק"? אולי עדיף פשוט להפסיק?

הי שלומית קודם כל, אני מלאת הערכה לזה שהתמדת וניסית לבדוק את תחושותייך לאורך זמן וגם שניסית לדבר עם המטפלת על כך. אם אחרי ניסיונות ובדיקות חוזרות עדיין אינך מרגישה איתה בנוח, הרי שמאד קשה יהיה לקיים כך טיפול. גם לא ציינת האם לצד הביקורת את מרגישה שאת גם נעזרת בה במשהו, האם יש משהו טוב שאת מקבלת מהטיפול שבגללו כדאי לשקול להמשיך. באם אין משהו כזה, אני לא רואה טעם להמשיך בטיפול. בנוסף, ההגדרה "פסיכותרפיסטית" היא כה רחבה כיום, שאני גם לא יודעת מה ההכשרה שלה ובאיזו גישה היא מטפלת. ייתכן שהגישה פשוט לא מתאימה לך. דבר אחרון - לא הייתי פוסלת מראש טיפול אצל מישהו אחר, על אף הקושי להיחשף מחדש, מהתחלה. אם את עדיין זקוקה לטיפול - זה שווה את זה. בברכה, ענבל .

תודה רבה ענבל. עזרת לי מאד- גם להחליט- וגם להרגיש שהתחושות שלי לגיטימיות (לא פשוט להרגיש כאלו רגשות שליליים כלפי מישהו שעל פניו שם רק כדי לעזור לך).