התנצלות

לכולם, ברצוני להתנצל על מה שנגרם כאן בעקבות מצבי הנפשי, הערעור, הטלטלות, והחוסר יכולת להחזיק כלום, אבל כלום, לבד עם עצמי. אני ממש מתנצלת על כך. נעומי צודקת, הציפיות שלי (הלא מודעות) שאוכל להטריף את הפורום כמו שהטרפתי את המטפלת שלי, היו מוגזמות, ואני שמחה שעצרת בעדי ושמת לי גבולות (ענבל). ברור לכולם, לפחות לי, שאני מנסה להשליך את מצבי הנפשי על אחרים, וכנראה מצליחה- אז זוהי התנצלות אישית לענבל, את באמת לא עובדת עבורי, ואני לא יכולה להשתמש בך ובפורום בצורה כזו. תמיד ידעתי את זה אבל איך שהוא הייתי צריכה שיגידו לי בבירור. ליפעת- נכון, דיברתי בשמך על נושא המיילים, כי ראיתי שענית לי על הודעות שלא עלו לאתר. לגבי ההאשמה שלך כלפי שענבל דיברה אלי- כשהיא כתבה "בשבילך" ביחיד, נראה לי שלא הבנת את הסבטקטס, נוצר הרושם שאנחנו ישות אחת, שכותבת בשני שמות שונים.את ממהרת להגיב בזעם כלפי אנשים שרק רוצים בטובתך, ומצפה שהפגיעה תחלוף כלא היתה, כשם שהזעם חולף אצלך. לצערינו, לא כך אנשים פועלים... השורות הבאות הן הזויות עבורי- אני באמת לא מאמינה שאני צריכה לכתוב אותן, אבל זה כנראה תוצר של כל השימוש באינטרנט- אני מבטיחה לכולם שאני ישות אמיתית, נפרדת, בן אדם בפני עצמו, שכותב רק בשם אחד באתר הזה. אז לא נתאחד, זה לא יקרה, כי זה לא נכון.כנראה הדיאלוג ביני לבין יפעת הצליח להעביר איך שהוא תחושות רודפניות ופרנואידיות לפורום הזה. אם צריך להישבע- אשבע. לגבי זה שאולי אחת מאיתנו תפרוש- אני אולי אפרוש, אני צריכה לראות אם אני מצליחה להשתמש בפורום בצורה מווסתת ובריאה, ואם לא אז אפרוש. הרבה יותר קל לעזוב דברים שקשה לעשות, אבל אני באמת מנסה לעבור תהליכים עם עצמי, להשתנות, לצמוח, להתבגר, ואכן הפורום הזה הוא טיפולי. אם אצליח בכך זה יהיה הישג משמעותי עבורי. הרבה יותר קל להשתמש ולנצל את האובייקט שאין לו פנים וקול, ולכן מה שקרה בפורום הוא מעין הקצנה של מה שקרה בטיפול שלי. בקיצור, ענבל אולי תתני לי הזדמנות להתחיל מחדש, ללא צנזורים, ואם שוב אני לא מצליחה, פשוט אפרוש. גבולות, שמירה על עצמי, החזקה של מצוקה- נראה לי שיש לי עוד דרך ארוכה בעבודה על נקודות אלו (פתחתי היום את הפורום מתוך תחושות של אכזבה מעצמי על איך שהגזמתי והתפרעתי אתמול במסיבה שהייתי בה). אז זה לא רק הפורום מן הסתם, זה גם בחיים. חג שמח יעל

היי יעל, סוף סוף אזרתי אומץ לכתוב לך. אני תמיד מתבוננת בך מהצד ,קוראת את ההודעות שלך את התגובות של ענבל לדברים שאת מעלה ותתפלאי מהרבה מהן מתחזקת. אני מזדהה עם הקושי שלך להכיל ולשמור על גבולות , אני מבינה שבמצבם קשים מאבדים פרופורציות ומתקשים להבחין בין טוב לרע. אני אישית לא רוצה שתפרדי מהפורום אני חושבת שיש לך הרבה לתת ויש הרבה ללמוד ממך. אני לא באמת מכירה אותך אך בכל זאת מרגישה צורך לחזק אותך. אל תחמירי כל כך עם עצמך . יהיה בסדר, בסוף מוצאים אור.. שיהיה לך שבוע מקסים . shelly

תודה על תגובתך, היא קצת עודדה אותי, אכן המקום המוכר הוא להפנות את התוקפנות כלפי עצמי, לא פשוט. יעל