לענבל

שלום ענבל, זו פעם ראשונה שאי כותבת אני מרגישה שאני חייבת לשתף איש מקצוע לפני שאתפוצץ... העניין הוא כזה הכרתי לפני כ-3 חודשים בחור בעבודה שהוא גם המנהל שם די מהר התחלנו לצאת והיינו חברים חודשיים עד שהקשר נפסק מהצד שלי כעבור חודש היינו בקשר של און ואוף שלי הוא לא התאים עד ששאלתי אותו מה קורה והוא אמר שזה כבר לא זה.. מאז הבחור לא יוצא לי מהראש, קשה לי לעכל את הפרידה ממנו, מה גם שאני רואה אותו כל יום בעבודה(זה מקום מאוד קטן) ככה שגם אם אני רוצה להתגבר אני לא מצליחה כי אני נתקלת בו יום אחרי יום. ניסיתי לחדש את הקשר ע"י שליחת הודעת וטלפונים( לא בצורה מציקה) אך הוא לא הראה נכונות לחידוש... אני ממש עצובה על סיום הקשר מצידי בפעם הראשונה במחשבות על למה לא נתתי לא צאנס ואני מתייסרת על כך שהוא "לא שם עליי" כעת כשאני מנסה. קשה לי מאוווווווד. אני רואה את הבנאדם הזה כל יום. מה אני יכולה לעשות...??איך לשכוח...?

הי שגית, אני חושבת שכדאי לעצור רגע ולברר עם עצמך עם מה באמת קשה לך, ועל מה את מתחרטת: האם זה באמת הבחור ואובדנו כי את סגורה על זה שאת רוצה אותו, האם זו תחושת החמצה שלא ניסית משהו עד הסוף ואולי הפסדת, או שמא חוויית הדחיה היא זו שבלתי נסבלת עבורך. אם זה הבחור - תצטרכי כנראה להתאבל על אובדנו, לתייג אותו תחת "אהבה נכזבת" ולהתגבר (וכן, זה הרבה הרבה יותר קשה כשעובדים יחד ונפגשים מדי יום). אם זו חווית ההחמצה או הדחיה - זה כבר משהו שניתן לעבד אותו וללמוד ממנו לפעמים הבאות. כך או כך, העבודה המשותפת איתו לא תהיה קלה בתקופה הקרובה.. ענבל