ערב טוב,

למה? למה, כשאני מדברת על כל העולם ואשתו, כולל אותי בתוכו, הכל זורם, והולך מצוין, ואנחחנו חושביםיחד, ומשוחחים,בודקים וממנתחים, אבל כשאני סוף סוף מעיזה לדבר על כאן ועכשיו, ועל התחושות שלי בתוך החדר מול המטפל,והטיפול, שם הכל מסתבך ומתבלבל, ואני מגיעה לפינות שיוצרות אצלי תחושות לא נעימות ואי נוחות,ואז אני שואלת את עצמי, למה ובשביל מה? מה הרווח בלדבר על הדברים המעצבנים האלו, כשממול המטפל עוד יותר מעצבן בתגובותיו. כל כל מאכזב...

הי מיקי קודם כל, בזוכרי את שאלתך מהפעם הקודמת אני מבינה שניסית ליזום שיחה בנושא עם המטפל שלך - וכל הכבוד על היוזמה והאומץ, גם אם זה לא הלך חלק.. אני מניחה שכשאת מדברת איתו על הקשר ביניכם הכל נהיה יותר רגיש, יותר קרוב, יותר מביך, יותר אינטימי.. גם אצלך וגם אצלו. זה דיבור אחר, ולפעמים אפילו האווירה בחדר משתנה. אני חושבת שיש חשיבות גם לדיבור כזה, שעם כל הקושי ואי הנעימות שבו עדיף על הסתרה של רגשותייך. תני לזמן קצת לעבור כדי לבחון באמת איזו השפעה יש לזה- עלייך ועליו ועל הקשר, ענבל