מנוחה נכונה

שלום, אני מוצאת את עצמי לא כל כך מתפקדת מוטרדת ומבולבלת, תגובה/תוצאה של פגישתנו האחרונה. אסור לי להתקשר אליו, זה לא שאי פעם התקשרתי והצקתי, זו ההחלטה שלו, ככה זה. (הוא הציע שנפגש פעמיים בשבוע אבל אני לא יכולה ולמען האמת לא כל כך רוצה גם ככה זה קשה). אני חושבת לעזוב באופן חד צדדי ללא הודעה מוקדמת (כתבתי לך משהו על זה מקודם והתחרטתי). לשלוח לו צ'ק בדואר ולגמור עם זה, יכול להיות שיש אנשים (כמוני) שלא מתאימים לטיפול ולעולם הזה באופן כללי, אפשר לחיות בשולי "העולם / החיים" אבל בטיפול...? אני מקווה שאני לא מכבידה יותר מידי.

שלום לך אני חושבת שלכל אחד יש מקום בעולם, וזה לא משנה אם במרכז או בשוליים. ומה זה בעצם בשוליים? כתבתי לך את דעתי על רעיון הפרידה החד צדדית מהמטפל. נסי לדבר איתו, אולי תרגישי פחות בשוליים. אולי בשוליים אבל לא לבד. ענבל

אולי את מבלבלת אותי עם מישהו אחר, לי לא כתבת, חיפשתי משהו על פרידה חד צדדית ולא מצאתי. מן הסתם את בטח נגד, גם אני בעיקרון, אבל לפעמים... בקשר ללבד, זהו המצב הטבעי שלי, אני לא מכירה משהו אחר מאז שאני זוכרת את עצמי, אני לא בודדה אבל תמיד לבד, נראה לי שככה זה אצל כולם, הענין של הביחד הוא אשלייה.