בוקר טוב
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
קמתי מבואסת. האם האופטימיות שאני מנסה לשמור בנוגע לטבע האדם היא מקום התקווה שלי או מקור הטמטום? האם יש משהו טוב או מישהו טוב בעולם הזה? האם החיים שווים את הסבל? איזה כיף להתעורר עם מחשבות כאלו... הכל כימיקלים, כל התחושות שלנו... אתמול לקחתי פחות קסנקס כדי להצליח לקום מוקדם וככה אני מרגישה. מה הטעם בכל זה? מה אמיתי ומה לא? מה טוב ומה רע? זהו, אם זה פסימי מדי לא אכפת לי שיצונזר... עצם הכתיבה עוזרת לי לשחרר רגשות.. יעל
לקריאה נוספת והעמקה
הי יעל, נשמע בוקר קשה.. ואם כבר הכל כימיקלים, אולי אחרי קפה העניינים ייראו קצת אחרת..? ענבל
מנהל פורום פסיכותרפיה
