קשיי ויסות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
בוקר טוב. יש לי הרבה שאלות ותובנות שהייתי רוצה לשתף, אך אני מבינה כי עלי לווסת את עצמי בפורום. רציתי לבקש ממך- ענבל- להגדיר לי גבולות ברורים, שיאפשרו לי להשתלב בצורה שאינה פוגעת באף אחד.האם הקושי איתי היה כמותי- מספר ההודעות ששלחתי ביום? או איכותי- איזה תכנים לא מתאימים ומציפים, תכנים של פגיעה שלי מול חוסר היענות שלך? או תכנים המערערים על כוונותיו הטובות של הפורום? אני יודעת שזה נשמע מטומטם ואינפנטילי, אבל אני אדם בוגר שמעולם לא הציבו לו גבולות. רק בתקופה האחרונה כחלק מהמשבר הנפשי גורמים טיפוליים הציבו לי גבולות. כך שאני באמת לא מבינה מה עשיתי לא בסדר, ואשמח לדעת במדויק- כמו שמסבירים לילדים קטנים, כי אני רוצה להשתפר. תודה יעל
יעל שלום, חשוב הרצון שלך לדעת איפה עובר הגבול. אני מאמינה שתלמדי זאת טוב יותר בתוך הטיפול שלך, וגם בלימודייך המקצועיים - גם לצורך לקבל וגם לנתינה הכרחי לשים גבול. גבולות גם מגנים ושומרים עלינו. לגבי הפורום - אני מניחה שההצפה היתה גם איכותית וגם כמותית, אבל קשה עד בלתי-אפשרי עבורי עכשיו לנסח במדוייק למה ובמה, וגם לא כיצד נכון לנהוג מעתה והלאה. העובדה שאת מודעת ומנסה היא העיקר, וזה מאד משמעותי שאת עושה זאת. ענבל
הי יעל מצטרפת לאמירתה של ענבל, שגם לנתינה הכרחי לשים גבול. זה קשור גם ללימודייך המקצועיים וגם להתנהלות החיים שלך וגם לבכלל. אנא שמרי על עצמך, הזדהות יתר התמזגותית אינה טובה ואף עלולה להיות הרסנית. שימי לב אם יש לך נטייה לחקות התנהגויות, אולי גם שליליות. שימי לב אם את מקריבה את עצמך למען המצוקה של האחר ללא גבול. זה לא אלטרואיזם, זה דווקא נעשה יותר מסיבות אנוכיות, לסיפוק צרכים שלך, אולי כאלה שאינך יכולה לתת לעצמך. הזדהות יתר והקרבה רעה לשני הצדדים ועשויה לרסק אותם ולהפיל אותם לתהומות. חשוב שתדעי מהן מגבלותייך, ולא תמהרי לקחת אחריות רבה מידי. זוהי דווקא חוסר אחריות. כולנו אנשים בשר ודם. ואיך אומרים לארז מהאח - אתה לא סופרמן. take care
מנהל פורום פסיכותרפיה
