ענבל שאלה לגבי הטיפול שלי

ענבל שלום, זה מוזר שמעולם לא שיתפתי כאן לגבי הטיפול שלי, אולי אני לא מעוניינת בחשיפת החלקים הללו. אני אמרתי למטפלת שלי שאני עוזבת וזאת מכיוון שהיא אנמית לי מידי, תרתי משמע. אני מרגישה שיש לה בעיה בביטוי של רגשות -בעיקר של חיבה ואהבה, אני נמצאת אצלה כבר כמה חודשים אבל היא אף פעם לא מראה גילויים ספונטניים של שמחה, אהבה או חיבה. היא מאוד מאוד קרה. ובניגוד למה שאולי חלק מכם חושבים, מאוד קל לחבב ולאהוב אותי (אם אוכל להעיד על עצמי), אני חושבת שזה קשור לטמפרמנט שלה. לכן החלטתי לעזוב. יחד עם זה, אין שום ספק שכמעט כל שתי פגישות אני מחליטה לעזוב ואז נשארת (דפוס שחשתי אותו גם בטיפולים קודמים). אבל אי אפשר להישאר אדיש לנוכח זה שאני אצלה כבר די הרבה זמן ועדיין יש לי תחושות של חוסר התאמה, שהיא קרה מידי בשבילי. היא טוענת שזו אני, שקשה לי להכניס אלי מישהו, שאני לא יודעת לקבל עזרה, שאני לא נעזרת ושמאוד קשה לי לקבל את מה שיש לה לתת לי. אני החלטתי להתחיל טיפול חדש, האם זה נכון לדעתך ענבל? האם בכל זאת יש לעבוד עם הקושי הזה?

שלום יפעת נורא קשה לי ממקום מושבי להביע עמדה. מצד אחד, ברור שחשוב להרגיש חיבה מצד המטפל, או לפחות אמפתיה. מצד שני, נשמע שכשאתן מדברות על זה (וכל הכבוד לך שפתחת את זה איתה), היא מבינה את תחושתך, אך נותנת לה הסבר אחר - מה שאומר שהיא מוכנה לחשוב על הדברים, לבדוק אותם.. כיוון שחום זה באמת עניין תחושתי, בלתי מדיד, אני מניחה שאין ביניכם מי שצודקת ומי שטועה, אלא בתחושות השונות של שתיכן. אני לא יכולה להגיד לך אם זה צעד נבון לעזוב טיפול בשל כך, זה מאד אינדיבידואלי ותלוי בכמה את מרגישה שזה מפריע לך לעשות יחד איתה עבודה טיפולית. בברכה, ענבל