חמותי

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

03/11/2002 | 20:23 | מאת: רינת

לד"ר רובינשטיין שלום הוריו של בעלי גרושים שנים רבות. אביו נשוי בשנית ואילו אימו חייתה הרבה שנים לבדה עד לפני כחמש שנים. חבר שלה, אלמן, בעל רקע מאד מפוקפק ביחסים עם נשים. את אישתו עזב לטובת מאהבת כאשר גילה שהיא גוססת מסרטן, ואחר כך החליף מידי מספר שנים בת זוג (כל זאת על פי סיפוריו הוא). בנוסף הוא גם שקרן פתולוגי, ממציא סיפורי עבר וסיפורי עבודה שלא היו ולא נבראו. לרוב שקריו לא מזיקים ועושה רושם שבעיקר הוא מנסה לפאר את עצמו, אם כי לעיתים הוא גם מספר שנסע לחו"ל בעניני עבודה סודיים בעוד שלמעשה הוא נשאר בבית. לחמותי לעומת זאת הוא מתיחס מאד יפה. הוא מפנק אותה ותומך בה. הוא מרבה לקנות לה מתנות ולסוע איתה לנופשים (מה שמראה שאין כאן עניין של ניצול כלכלי לפחות). גם במשפחה המורחבת הוא מאד מעורב. הוא עושה ביביסיטרים לנכדים שלה ומשתתף בכל אירוע משפחתי (אף יותר מאביו של בעלי). עם הילדים שלו הוא מסוכסך ואף מעולם לא פגש את נכדיו (כנראה על רקע הנטישה של אימם). מלבד הסיפורים מעוררי הדאגה שלו, באופן כללי הוא התחבב על בעלי ואחיו והם אף שמחים לראות את אימם מאושרת. היא לא מודעת (או מתכחשת) לכל שקריו והמצאותיו, והם לא שיתפו אותה בידיעה שנשאר בבית למרות שהוא מדווח שנסע לחו"ל. בכלל כולנו קיווינו שהוא כבר זקן מידי לחפש בת זוג חדשה ושהפעם ישאר. לפני שבועיים, חמותי וחבר שלה רבו על אזו שטות. לפתע הוא אמר: אם לא כך וכך אז אני הולך, היא ענתה לו בכעס: אז תלך, ואכן הוא הלך. אחרי זמן היא ניסתה להשיג אותו כדי להתפייס וכשסרב לדבר איתה נסעה אליו הביתה. הוא סרב לפתוח לה את הדלת וכשאמרה לו שיש אצלו דברים שלה הוא אמר שכבר העביר את הכל אליה הביתה, ואכן כשהגיעה לביתה מצאה את כל מה ששלה אצלה בסלון (הוא לא נהג להשאיר אצלה דברים). מאז הוא מסרב לענות לה או לשוחח כלל. חמותי במצב קשה מאד. ההתנהגות של חבר שלה לא מובנת לה כלל. היא מאשימה את עצמה שרבה איתו ולא עוזר שאומרים לה שזה לא באשמתה היא רוצה לחזור אליו וכל הזמן מתיעצת אם כדאי. (מספר הדעות כמספר האנשים במשפחה). היא חוששת שלא תמצא בן זוג אחר לעולם ואומרת שאותו לקח לה יותר מעשרים שנה למצא. בעלה, אביו של בעלי עזב אותה למען חברתה הטובה, לה הוא נשוי עד היום ובנוסף לכל כולם גרים באותו ישוב קטן דלת מול דלת. כמובן שעל רקע זה גם חווית הנטישה קשה לה מאד. בעיקר קשה לה חוסר היכולת להבין מה בעצם קרה. כל המשפחה אובדת עיצות. אנו לא יודעים איך לעזור ומשתדלים כמה שפחות ליעץ אך היא מרגישה מאד בודדה ופונה בבקשות לעיצה והסבר. כבר עלו כל האפשרויות, החל בזה שיש לו מישהי אחרת וכלה בכך שפשוט "עף לו פיוז" במהלך המריבה, והרבה דיונים סובבים סביב מה בעצם קרה. חמותי אף אומרת שהיתה מרגישה פחות רע אם לפחות היתה מבינה. חשבנו לשלוח מתווך לנסות לברר מה קרה ואף היא ניסתה לברר דרך חברים משותפים, ללא הצלחה. אני יודעת שקשה ליעץ לגבי סיפור מאוזן שלישית, אבל אולי בכל זאת תוכל לאמר מה יכול לגרום להתנהגות כזו, והאם אנו (ויותר ילדיה מאשר הגיסים) יכולים לעזור במשהו? רינת.

04/11/2002 | 20:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רינת, מתיאורייך את התנהגותו של אותו חבר של חמותך, הן לפני הקשר איתה והן במהלך המריבה עם חמותך, נראה לי שעזיבתו, ככל שהיא כואבת, היא אחד הדברים הטובים יותר שהיו יכולים לקרות לחמותך. מוקד הדיבור איתה אכן צריך להיות על כך שהיא אינה אשמה בעזיבת החבר תוך ניצול העובדה שהעזיבה נעשתה בצורה כה מבזה, שהיא מעידה באופן חד משמעי על מופרעותו של החבר ולא שלה. יחד עם זה, יש לי ספקות רציניים האם בני המשפחה יכולים למלא תפקיד זה בגלל מעורבותם הרבה והייתי ממליץ בחום שחמותך תפנה לייעוץ מקצועי כדי לשקם את הדימוי העצמי שלה ולנסות להבין את הסיבות להסתבכותה עם גבר מופרע כל כך. צורת העזיבה מעידה להערכתי על כך שאילו הקשר היה נמשך, הוא היה הרסני בכל מקרה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה