שלום
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לכולן, רק רציתי להגיד לכולכן שחשבתי עליכן אתמול בלילה, ושהפורום הזה ממש עוזר לי להחזיק מעמד,וכבר נהיה מאוד משמעותי עבורי. ליפעת- אני מאוד מסכימה עם מה שנעומי כתבה לך, אני חושבת שאני עברתי את התהליך הזה בעצמי, ועודני עוברת, להיפטר מהתווית של הדחויה, זו שאין לה כלום זה קשה כי אז זה גורם לבחון את מה שיש ולפתח ציפיות כלפי זה וכמובן להתאכזב. צריך איך שהוא למצוא את האיזון- תספרי לי אם מצאת איך. לנעמי- שוב את כמו קוראת את מחשבותי ורגשותי. חבל לי שויתרת ומצד שני אולי אני הדפוקה שעדיין נלחמת. יעל
איזה כיף שאתן פה!!
שלום בנות, רציתי לומר תודה לכל מי שהגיב כאן אלי. התגובות היו מרגיעות ונעימות. ענבל יקרה- תודה על ההחזקה של כולנו כאן, יודעת שזה לא תמיד קל. הצלחת לרגש את נעמי בתשובתך אלי... באשר לי לא יודעת אם צריך למהר ולראות בזה הישג... מתלבטת.. יעלי, אני שמחה שהמקום הזה מהווה עבורך דרך להחזיק את הקושי ולשתף בו בסביבה בטוחה. אני שמחה שאת מצליחה להיתרם כאן. לנעמי- לקח לי זמן לכתוב לך כי המענה שלך כל כך מדויק וגורם לי לחשוב הרבה- קשה לי לקלף את התווית של המיזנטרופית אולי בגלל שקירבה אמיתית ואינטימיות מפחידות אותי ואולי בגלל כל הפגיעות הקשות שחוויתי שרגישותי הגבוהה היתה חשופה להן מאוד. אני רוצה בן זוג למשל אבל מרגישה חסומה ובלתי חדירה. עם חברות שלי נותק הקשר מאחר שאנחנו לא קוראות את המציאות בצורה שווה. הן השקיעו בזוגיות ואני עם הנפש הילדית שלי רציתי אותן לידי, את תמיכתן ולא הבנתי למה הן מתנהגות ככה. לכן אני מדברת על חוסר המותאמות שלי. גם קשה לי עם גברים בגלל פגיעות שעברתי. אני מסיימת כאן.
מנהל פורום פסיכותרפיה
