כמעט שכחתי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני רוצה גם אבא שיהיה נוכח. אני צריכה הורים, צריכה שיהיה על מי להישען, למי לפנות כשנזקקים. שיהיה מישהו שיקנה את המאכלים שהוא יודע שאני אוהבת בלי שאני אבקש, שיהיה מישהו שיקנה לי את השמפו שהוא יודע שאני אוהבת אם הוא בדיוק ראה אותו בסופר. מישהו שילך איתי לרופא כשאני חולה.מישהו שתמיד אפשר לפנות אליו.מישהו שיהיה, מישהו שיתן, מישהו שיאהב. זה, אני חושבת שרוקנתי את כמות הרחמים העצמיים היומית שלי, שוב תודה יעל
מאוד מתחברת לפנטזיית האימוץ שלך- יש בה המון תקווה. אני כבר הפסקתי לחלום או לרצות משהו.
שכחתי לכתוב קודם את שמי. זו אני נעמי...
למה ויתרת? למדת לחיות עם הצורך הזה? או שאת עדיין מתוסכלת מחוסר המילוי שלו?
מנהל פורום פסיכותרפיה
