תודה . אך אניכאילו מפחדת להרגיש בהמשך /ממש חרום !

את הלחץ, מתח, אינטנסיביות. כאילו הדרך לא ממש ידידותית לי. יחד עם זאת, חבל לי להפסיד את לךימודים את הצמיחה שלי / התפתחותי אני יודעת שיש לי פוטנציאל בתחום ! האם יתכן שפחדים משתקים אותי ? לא רוצה להפסיק אך לא רוצה להילחץ וכבר הרגשתי כי יש להגיש עוד מעט עבודה ומבחן ועוד מבחן. ואלו בהמשך כולל העבודה המעשית פעם בשבוע, (בשנה הבאה 2 ימי הכשרה, וכו' עומס אקדמי, רגשי. הננ בוגרת האוניברסיטה הפתוחה ושם מתכונת הלימוד התאימה לי כי יכלותי לפרוש לפי צרכיי. כאן התוכנית מונחית ומובניית. תודה ענבל. איך מתמודדים באופן יעיל ?

עידית שוב שלום, אני יכולה ממש לשמוע את הלחץ העולה משאלותייך, התכיפות לקבל מענה כאן ועכשיו, פתרון לבעיה - והרי זה בדיוק העניין. הקושי להכיל עמימות, אי וודאות, הוא גם מה שמקשה עלייך לעבור את התהליך בדרך הארוכה של התואר הראשון. הרי רק התחלת אותו ובמקום למקד את האנרגיות בבחינות הסמסטר הנוכחיות, את כבר אי שם עמוק בתוך שנת הלימודים הבאה.. לטוב ולרע, אי אפשר תמיד לעשות קיצורי דרך. צריך ללכת בשביל, לעלות, לרדת, להישרט מהקוצים, לנוח מדי פעם על איזה סלע.. בסוף מגיעים ליעד, אבל הלמידה לאורך הדרך חשובה לא פחות. אפשרי לעצמך את הסבלנות והרוגע הדרושים למסע הזה - כך גם תהיי פתוחה וקשובה יותר ללמידה. שוב הצלחה, ענבל