שלום ענבל

אשמח אם תתייחסי לתגובותי שנכתבו להודעות של אחרים בפורום. מאוד חשוב לי לשמוע את דעתך בנושא תפישתי את הטיפול- כמקום של יחסי כוח, רמאות, אכזבה, שקרים וכו'. תודה

עניתי..

האם אפשר להציג מולך דילמה? נניח והיית אמא לבחור (בוגר כבר) שמרגיש שהוא במצוקה נפשית ונזקק לטיפול פסיכולוגי. יש לו מושג כללי על טיפולים וגם קיבל המלצות שסיפרו לו שהצליחו להסתייע בשיחות ושמצבם השתפר ושהם פחות סובלים. נניח שזו בעיה שאין ביכולתך לעזור לו מבחינה רגשית. הוא צריך עזרה מבחוץ. לבחור אין כסף והוא תלוי בך ואולי גם זו חלק מהבעיה. הוא מאד רוצה טיפול. לך יש כסף והוא פונה אליך למרות שהוא מרגיש מושפל ומאד קשה לו לעשות את זה והוא חושש מתגובתך. הוא מבקש שתעזרי לו במימון של טיפול נפשי דינמי ומתעקש ומתחנן שזה מה שמתאים לו. האם היית חושבת שאת יודעת יותר ממנו מה טוב לו? האם היית מוכנה לתת לו כסף אבל בתנאי שתשלטי בכך שהכסף יהיה לטיול בחול או לימודים ופעילות חברתית וכדומה, אבל רק לא טיפול? מה תעשי? אם הבחור ישיג כסף למימון טיפול ממקורות אחרים, האם תנסי לחבל לו?

שלום שחר, אני מניחה שאתה הבחור הבוגר, שאמו לא מפרגנת לו טיפול. אענה לך כך: מי שצריך טיפול - שיילך לטיפול. יש היום בשוק טווח רחב של טיפולים, בסדרי גודל משתנים מאד של מחיר: מקופות החולים, דרך מכונים ומרכזים שונים, מקומות עבודה שמסבסדים טיפול פסיכולוגי, קליניקות באוניברסיטאות ועוד..גם אם זה אומר ללכת לטיפול אצל מתמחה בפסיכולוגיה או סטודנט לתואר שני, בעיני זה עדיף מכלום. אם הקשר עם אמך הוא כה סבוך וכולל יחסי שליטה ותלות, זה ממילא לא רעיון טוב כ"כ להתחיל טיפול במימון שלה, שמטרתו אני מניחה להוביל גם לנפרדותך ממנה ולעצמאותך. מניסיוני - זה עובד רע. אל תוותר על לעזור לעצמך - בברכה, ענבל