שאלה

ערב טוב, יש לי שאלה הגעתי לטיפול לפני 3 ש' וחצי והתחלתי לשתף בהדרגה את המטפלת. אחרי שהכל נחשף לאט לאט ועם קצת דחיפה מצידה, התחלתי דווקא להתקפל בחזרה ולשתוק בפגישות, להתעצבן, לברוח. בחוץ, אנ יאנרגטית, בטוחה בעצמי, מצחיקה, חברה טובה, אבל מדברת מעט על עצמי ועל מה שבתוכי. והדבר אצלה בחד הופך להיות משהו מעיק, הייתי מחכה לפגישות הללו, ופתאום אני מנסה לברוח כמה שיותר מהר. חלק בגללה והיא יודעת איפה החלק שהיא טעתה בו, וחלק בגלל התכנים ששיתפתי אותה בהם ואני לא יכולה לשאת אותם, והייתי מעדיפה כנראה להשאיר אתם עמוק בפנים. אני לא יכולה, זה כואב לי יותר עכשיו מאשר כשזה היה בתוך תוכי.ואני מרגישה שהיא כבולה מולי (למרות שהיא טוענת שהיא יודעת מה לעשות - רק אם אני אתן לה)

ליאת שלום, זה לא דבר פשוט לשתף בכאב ובתכנים אותם שמרת לעצמך זמן רב. זהו שינוי הדורש אומץ רב ונכונות. יתכן שהחשיפה היתה מורכבת ולא קלה וכרגע את צריכה זמן לעכל זאת. אני חושבת שחשוב שתלמדי לדבר על הכאב הזה, זה כואב בכל מקרה, אם זה בחוץ ואם זה בפנים, רק שכך יש מישהו אותו את יכולה לשתף בחוויה הזו. כאשר מחניקים משהו בפנים בלי לתת לו מקום זה בסוף יוצא באופן אחר ואז המחיר עלול להיות כבד יותר. כבר התחלת ועשית כברת דרך משמעותית כל כך, תמשיכי בקצב שלך, זה בסדר. בברכה, שרון