גבולות בטיפול

שלום, אחרי שלוש שנים בטיפול- שנתקע כבר באמצע והוא לא זז למרות כל הניסיונות של שתינו, החליטה המטפלת לבדוק דרך אחרת "להגיע" אלי או לעזור לי. היא הציעה להגיע אלי הביתה לכמה פגישות עד שאוכל לחזור לטיפול ולחדר שכבר הפך "למפלצת" עבורי ואני לא מצליחה להישאר בתוכו יותר מרבע שעה. אני מרגישה כמה איכפת לה וחשוב לה להשאיר אותי בטיפול אבל מצד שני אני ממש פחדתי מההצעה וסירבתי, כי פתאום נראה לי שאני אעביר את כל הפחדים של החדר לבית שלי. ואני לא רוצה לוותר על הרגשת הביטחון שיש לי בבית מה דעתך?

ט. שלום, אני ממש לא חושבת שזה מתאים לעשות כזה שינוי במסגרת הטיפולית, ולהגיע לביתך. את צודקת, זהו המקום הפרטי והבטוח שלך, זה גם מנוגד לדעתי לכללי הטיפול הרגילים. יש למצוא דרך להשיב לחדר הטיפול את המשמעות הקודמת שלו, ולעזור לך להפריד בין מה שקרה לך במקום ובזמן אחר לבין מה שקורה כיום. יתכן כי לצורך זה יש לנקוט באלמנטים של טיפול התנהגותי- קוגניטיבי. חשוב לנסות להבין מה קורה אחרי רבע שעה, ומה יעזור לך להשאר כל פעם קצת יותר. חפשו פתרון יצירתי, מוסיקה, אמנות קריאת ספר מיוחד, כל דבר המרגיע אותך. בברכה, שרון

תודה על התגובה. הבעיה, והאמת, היא ניסתה הכל. הגענו למצבים מאוד מוזרים, אני גרמתי לה להתפרץ ולצעוק עלי, היא גרמה לי לשבור דברים בחדר.. ניסינו המון אבל אני כל כך נסגרתי, והיא לא מצליחה "להחזיר" אותי לטיפול, למרות שהיא מאוד רוצה, ואני לא רוצה לעבור למטפלת אחרת, כי עצם חשיפת הדברים וכל הסיפור מחדש עם מישהו חדש לא נראה לי בכלל. היא מודה שאני מקשה עליה מאוד, ואני יודעת שאני כן עושה, אבל לא מצליחה אחרת. אני כל כך רוצה שינוי, והיא רואה את זה, אבל לא מצליחה לפרוץ קדימה. אז ההצעה שלה הייתה בכדי שאוכל "להיפתח" שוב, לבטוח בה ולהוציא את כל הכעס שלי עליה בחוץ (היא הציעה גם מקום בטבע- כי אני הפעם לקחתי הפסקה של שישה חודשים, כי לא יכולתי לחזור לחדר מרוב פחד אחרי שחשפתי ושיתפתי)? אני מפחדת שאנחנו עכשיו נחזור לאותו דפוס, של בריחה אחרי רבע שעה או בכלל בריחה מחדה ההמתנה !!!