חייבת מסגרת

שלום רב אני אישה בת 39 נשואה ואמא לילדים מזה 9 שנים סובלת מדכאון בשנתיים האחרונות אני מטופלת אצל פסיכוטרפיסטית ובכדורים וגם במעקב אצל פסכיאטר .פעם בשבוע אני נפגשת עם הפסיכוטרפיסטית בבריאות הנפש מזה זמן מה שאני לא מוצאת את עצמי איתה נורא משעמם לי איתה הדברים לא זזים ולא משתנים ואני מרגישה תקועה .לפניי חודשיים התחלתי במקביל אימון אישי עשיתי שינוי מדהים ממש מקצה לקצה לצערי הפסיכולוגית לא עודדה אותי וכל הזמן שאלה למה אצלה לא עשיתי שינוי?הסברתי שבסדנא נתנו לי את הכלים נתנו לי שעוריי בית ומשימות והייתי צריכה להכין את הכל בכתב למפגש לאחר השינוי בקשתי להפסיק את המפגשים איתה אך היא כל הזמן נתנה לי סיבות לא לעזוב למרות שלא הייתי שלמה בעיניין ובכל זאת עם התקיעות אני עדיין אצלה .עכשיו משסיימתי את הסדנא ואני לא במעקב צמוד הפסקתי ליישם את הדברים ושוב יש התדרדרות במצב והיא לא מועילה מה לעשות כל החיים אני אצטרך שיפקחו עליי?הסדא הסתיימה איך אני יוצאת מזה לעזאזל? אי אפשר כל הזמן להמשיך במקום שבו אתה לא זז תודה מראש על כל עצה

מתוסכלת שלום, את מתארת שנים רבות של דיכאון, לעומתן שנתיים של טיפול וחודשיים של אימון, שלא החזיק אותך ומרגע שהסתיים הפסקת לבצע את היישום של הדברים. דיכאון הינו הפרעה לא קלה כלל ולוקח זמן ללמוד איך להתמודד עימו. במקום לחוש מתוסכלת נסי לחשוב מהי השיטה הטיפולית המתאימה לך וליכולותיך והתמידי בה. ודאי יש עוד סדנאות בנושא זה אם תחליטי שזה מה שעושה לך טוב. ואם לא- התמודדי עם תחושתך בטיפול ונסי לעבוד עליה בעזרת המטפלת. הרגשות שאת פוגשת בטיפול (שיעמום תקיעות וכו') קשורים לדיכאון, ואולי יחד עם המטפלת ניתן יהיה לתת להם מקום ומשמעות. בברכה, שרון