שינוי בטיפול 2

שלום לך ותודה על התשובה מקודם. היא כנראה באמת התעייפה ממני וכנראה גם היא לא רוצה לוותר. כי הרבה פעמים אני או היא מדברות על "אולי צריך להפסיק" ושתינו לא עושות את זה. מצד שני, ניסיתי לדבר איתה השבוע, לשאול אותה למה היא מדברת איתי, או יוצרת קשר כלשהו כשאני בהפסקה. אז התשובה שלה הייתה שהיא קבעה לעצמה גבולות, והיא אין לה את הזמן וגם לא הכוח הרגשי להיות איתי בקשר חוץ מהשעה הטיפולית. זה היה כל כך מעליב, ואני לא ידעתי מה לומר ועדיין לא יודעת איך להתייחס לזה. סיימתי את השיחה וזהו!! לא יכולתי יותר. מה דעתך? האם באמת אולי מישהו צריך להיות אמיץ ולהגיד זה!! למרות שאני יודעת שזה יהיה כואב. מה את אומרת?

ליאת שלום, זו באמת אמירה מעליבה, אבל יתכן שיש ביניכם עומס רגשי רב בפגישות, נראה לי כי גם את חשה בכך, לא שזה מצדיק אמירה בסגנון כזה.. לגבי האומץ לומר זאת (אני מנחה שאת מתכוונת לרצון לסיים טיפול), אני חושבת שבהחלט זה צריך להיות מדובר ביניכן אם זה כל כך מטריד אותך. בברכה, שרון