מרגישה פגועה

שלחתי הודעת אס אמ אס לפסיכולוג שלי, שאני צריכה להתיעץ איתו,משהו קצרצר, ואם נוכל לשוחח טלפונית. בנתיים, הוא לא הגיב. אני מניחה שעוד תגיע איזושי תגובה במהלך היום. אבל בנתיים, אני מרגישה רגשות פגיעה. בכל פעם שאני כותבת לו איזושי הודעה ,לוקח כמה שעות עד שמתיחס. פלאפון, הוא בכל אופן משהו יותר זמין מאשר אימייל למשל. קצת לא מסתדר לי, איך יתכן שיעברו כמה שעות ואפילו לא תראה שקיבלת את ההודעה ,אני כבר לא מדברת על למצוא את הזמן לשוחח. התחושה שלי, בכל פעם (וזה לא קורה כ"כ הרבה) שאני כותבת לו משהו, והוא מן הסתם יושב ומנתח , "מה הבקשה/ההודעה באה להגיד/מלמדת", "האם טוב או לא טוב שנשוחח בטלפון", "מה אני אמור להחזיר כתגובה"? וזה כמובן לא מרגיש כ"כ נעים. האמת, אני לא מרגישה בנוח להעלב, מפסיכולוג שלא עונה להודעה שלך בטווח סביר (מהו טווח סביר ,באמת?)אבל איך אומרים: עם רגשות לא מתווכחים...

מיקי שלום, אני מסכימה שעם רגשות לא מתווכחים, ואני מבינה שהתמהמהות הפסיכולוג מלהגיב אליך פוגעת. האם יש ביניכם כללים לגבי הקשר בין הפגישות? יש כל מיני גישות לגבי הודעות או טלפונים מחוץ לטיפול איני יודעת מה עמדתו. אני חושבת שאולי היית רוצה שהקשר יהיה בלתי אמצעי וספונטני יותר, ולא מחושב. אני מסכימה שקשה להגדיר מהו טווח סביר לחכות, זה גם משהו שנבנה בקשר בין שניים ואמור להתאים להם...אני חושבת שהיה טוב אם היית יכולה לבטא את רגשותייך בפגישות עמו ולשתף בחוויה שלך. כדי שהטיפול יהיה משמעותי חשוב שיהיה מקום לדבר על הקשר הלכאורה "לא טיפולי", שבין הפגישות ביניכם . בברכה, שרון