מטפלת

שלום, אני בטיפול כשנה. מתוסכלת מאד בזמן האחרון. אני מרגישה שאני נעה בין רצון אדיר לראות את המטפלת ולהיות איתה לבן ימים שאני לא מרגישה שום דבר לפעמים שבועות-ומכריחה את עצמי להמשיך. וכאילו יש לי גלי אהבה עוצמתית ופתאם שבוע/שבועיים אין כלום. אגב אני בת 25 -וחשבתי אולי זה קשור להורמונים שמתי לב שבימים של סביב הביוץ הרצון להפגש איתה נעשה חזק מאד ובימים שלפני מחזור ממש אין לי כוח עד כדי שבא לי להפסיק את הקשר. זה די משגע אותי ומאד מעייף-אנחנו מדברות על זה זה לא ממש עוזר. רציתי לשמוע את חוות דעתך. באופו כללי אני בחורה שגרתית לומדת/עובדת וכ"ו. תודה רבה. מתוסכלת

מתוסכלת שלום, את מתארת מעין תנועה בין קירבה למרחק מהמטפלת, וזו כשלעצמה הבחנה חשובה שאת עושה לגבי הקשר ביניכן. תנועה כזו יכולה להתרחש גם בקשרים משמעותיים אחרים בחייך ולכן יש חשיבות לכך שיחד עם המטפלת תעקבי אחר השינויים הללו ביניכן ותנסי לתת להם פשר ומשמעות משלך. טיפול הינו מחויבות שבחרת בה אני משערת, מתוך סיבות רציניות, ולעיתים יש בו תקופות הדורשות מאמץ. אני מקווה שבהמשך תוכלי לחוש שיצאת נשכרת מהמאמץ הרגשי הזה. בברכה, שרון